ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'כללי'

פייסבוק הפך להיות ערוץ שיווקי ופרסומי רלוונטי ביותר. הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמדיה, חלופה מעשית עבור שיווק בתקשורת ההמונים ועבור תקציבי הענק הנדרשים לפרסום. פייסבוק גדל ומתפתח וכך גם הכלים הפרסומיים שלו. עובדות אלו מצדיקות את ההוצאה הרבה הנדרשת מבחינת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנות לפרסום. ניתן לבצע זאת בתוך הארגון או לעבוד עם אנשים חיצוניים מומחים בתחום.

הצמיחה בפייסבוק בשנה האחרונה היא פנומנלית. אנשים מבלים יותר זמן בפייסבוק מאשר בגוגל. פייסבוק עקף את גוגל מבחינת טראפיק שבועי של מידע שיווקי; פייסבוק הוא שוק המוני, ומכאן הזדמנות מצוינת לפרסום. במובנים רבים פייסבוק גדול יותר מהמדיה המסורתית, ולכן מהווה חלופה מעשית למה שנעשה ומוצע במדיה המסורתית הישנה.

כמעט כל ההכנסות של פייסבוק מגיעות מפרסום. הפרסום חשוב להם מאוד מבחינה אסטרטגית, והם כל הזמן עובדים על שיפור הכלי הפרסומי. זהו המפרסם בעל התצוגה הגדולה בעולם, כדאי לנצל את המספרים הגדולים ואת ההזדמנויות הגדולות שנוצרות. הפרסום לא יקר באופן חסר תקדים, ויתרון גדול בו הוא שאפשר למקד את הפרסום מבחינה דמוגרפית, גאוגרפית ועוד.

לכל סוגי הפרסום יש את הזמן והמקום שלהם. פייסבוק בהחלט יכול לעזור בתחומים מסוימים טוב יותר מאחרים. אך אין הכוונה שהמותג צריך לקחת את כל תקציב הפרסום שלו ולהשקיע רק בפייסבוק, זו אינה חלופה מלאה לשום מדיה אחרת.

הפרסום בפייסבוק בעל אפשרויות רבות וזמין לתקציבים בכל הרמות. ממודעת הפרסום אפשר להפנות את הגולשים לאן שרוצים (לעמוד המותג בפייסבוק, לאתר תחרות, לאתר הבית, לאפליקציות וכו'). אם משתמשים בכלי זה ביעילות ניתן ליצור ביקוש דרך פייסבוק ודרך הפרסום בפייסבוק. כדי למקד את הפרסומות בקהל מסוים אפשר לעשות אינסוף שילובים במחיר זול יחסית. זה לא אומר בהכרח שזו האפשרות הטובה ביותר, אך היא זולה הרבה יותר ומגיעה ישירות לקהל היעד הרלוונטי. זוהי גם דרך מצוינת ללמוד על קהל היעד מבחינה דמוגרפית, ולאמוד אילו קבוצות באוכלוסיה מתעניינות במותג.

חלופות פופולריות לפרסום בזירה האינטרנטית הן: גוגל, לינקדין וטוויטר. לעומת גוגל, הפרסום בפייסבוק הוא בתחילת דרכו, ולכן אפשר למצוא בו דברים שהם זולים הרבה יותר ממה שהם באמת שווים. גוגל הוא מודל בוגר, וכשעורכים בו קמפיין צריך לשלם על אותה מילת חיפוש זולה בפייסבוק את הערך האמיתי. פייסבוק, אף שהוא לא אותו דבר ולא מהווה תחליף, עדיין זול מאוד.

המפתח לפרסום בפייסבוק הוא המיקוד. ניתן למקד את החשיפה לפרסומות באנשים ספציפיים, בהתאם לנתונים שהם הזינו בפרופיל האישי שלהם. כמעט כל פיסת מידע שאנשים מכניסים לפרופיל זמינה למיקוד בפרסום.

אפשר למקד ולשלב בין מגוון רחב של קריטריונים דמוגרפיים, כגון: מגדר, מדינה, עיר מגורים, שפה, טווח גילאים. להתמקד באנשים שעדיין לא בקשר עם המותג/תחום מסוים, או לפנות לאנשים שאינם באינטגרציה עם המתחרים. אפשר למקד את המודעה לא רק באנשים שקשורים למשהו מסוים אלא גם בכאלה שלא קשורים לתחום או למותג. בעתיד יהיה אפשר למקד מודעות לפי מילות מפתח בסטטוסים של משתמשים – גורם שישפר משמעותית את מיקוד הפרסום. כיום אפשר לעשות זאת רק על פי הפרופיל וקריטריונים דמוגרפיים.

המשווקים יכולים להשתמש בזה לשם ביצועי בדיקות של דברים שונים ולראות מי מגיב למה. כך אפשר להגיע לתובנות חדשות. זה יכול להשפיע על קבלת החלטות של הארגון, וגם לעזור למצוא הזדמנויות עסקיות חדשות. אפשר לבדוק רעיונות חדשים קודם כל בשוק בפייסבוק ולראות איך אנשים מגיבים – לפני שמתחייבים למשהו גדול.

אפשר גם לבודד את הקריטריונים ולאמוד במספרים את השוק. קיימת היכולת להשתמש בנתונים שאנשים הכניסו על עצמם בהתנדבות לתוך פייסבוק, כדי להגיע לאנשים הללו עם מסרים המותאמים במיוחד עבורם. זה מעשיר את הפרסום והופך אותו למעניין באמת עבור המשווק. אפשר לקבל את אותה תועלת שמקבלים מפרסום במקומות אחרים, אך כאן המיקוד והמחיר נמוכים מאוד ביחס לשאר האפשרויות – וזה המפתח.

סוגי מודעות
1. מודעות בשירות עצמי – כולם יכולים לפרסם.
2. מודעות ספונסרים – מתאים לתקציבים גדולים (מינימום 5,000 דולר בחודש).

בשני המקרים רצוי להשתמש במודעות כדי להניע מהלכים עסקיים.

מודעות בשירות עצמי: מופיעות בפרופילים של אנשים בהתאם לקריטריונים שהוגדרו במיקוד. פרסום כזה הוא זול יחסית, והקליקים הם בהתאם למחיר שמוכנים לשלם. לפייסבוק יש אלגוריתם שקובע את המיקום האפקטיווי ביותר למודעה (המיקום בטור). אין צורך בתקציב גדול, ולכן זהו פתרון אידיאלי לעסקים קטנים ובינוניים, לעסקים מקומיים ולמגוון רחב של מפרסמים. לא צריך תקציב ענק או סוכנות ענקית כדי לתמוך בהם.

מודעות ממומנות (ספונסרים): מופיעות בדרך כלל בניוז פיד, שהוא הדבר הראשון שהמשתמש רואה. פרסום כזה דורש תקציב גדול למדי, נחשב "פרימיום" ומיועד ללקוחות עסקיים גדולים. דרך המודעות הללו פייסבוק ממקסמת את ההכנסות ממותגים גדולים.

כשמפרסמים לאורך זמן לומדים כיצד אנשים מגיבים לפרטים מסוימים בפרסומת ובהתאם לכך רצוי לשפר את הפרסומות וליצור אופטימיזציה.


תהליך לפרסום מודעה אפטקיווית

1. יוצרים מודעה חדשה. מגדירים מיקוד ותקציב.

2. מריצים את המודעה לאורך פרק זמן מסוים כדי לגבש נתונים סטטיסטיים. (צריך להריץ לאורך זמן מספיק ממושך כדי שאנשים יספיקו להגיב).

3. להעריך את התוצאות ולתת לנתונים/מספרים לדבר.

4. לעזוב מודעות שהפגינו תוצאות נמוכות מהמצופה, מכיוון שמטרת המודעה לגרום לאנשים לפעול.

5. לבסוף לבצע שינויים קריאייטיוויים במודעה. ליצור עותק מודעה חדש ומשופר ולהתחיל את כל התהליך שוב.


בדיקת A / B

האימג'ים שבוחרים להשתמש בהם במודעה הם גורם קריטי, המשפיע משמעותית על מידת התגובה למודעה. במסע פרסום אפשר לבדוק זאת ולהשוות בין תגובות לאימג'ים שונים (למשל גברים לעומת נשים). מתקבלות תוצאות שונות עבור קבוצות דמוגרפיות שונות. כך יוצרים אפקטיוויות של cost per click.

כדאי להריץ את המודעות לאורך זמן כלשהו על מנת לערוך ניסוי קטן ולאמוד את אפקטיוויות הקמפיין/מודעה מבחינה מספרית. צריך להבין לאיזו אוכלוסיה לכוון ולהקדיש את תקציב המודעה. לא צריך לנחש פשוט ללכת בעקבות המספרים (תוצאות הפרסום).

בדיקות מרובות משתנים: צריך לבדוק הבדלים בין מודעות שונות מרובות משתנים. לא רק נתון אחד מול שני (אימג' A מול אימג'B ) אלא כמה משתנים (אימג' A, 2$ עלות ליום, גברים בגיל 35–54 מול אימג' B, 10$ עלות ליום, נשים בגיל 21–30). מערבבים את הכל ורואים מה מניב תוצאות טובות יותר. בדיקה מרובת משתנים יעילה כשלא באמת יודעים איך הפרסום הולך לעבוד. כך בודקים ומבררים מה מתאים ומה לא. בסופו של דבר התוצאה היא מדידה. בוחנים עד שמוודאים שהעבודה נעשית בצורה הטובה ביותר ומקבלים את התמורה הרצויה בעלות נמוכה ככל שאפשר.

צריך להבטיח שהנתונים הסטטיסטיים שהתקבלו הם נכונים. יש לוודא שהמודעות מפורסמות די זמן בקרב קהל היעד כך שיהיה אפשר להשוות ביניהן ביעילות. עוד יש לוודא שאין קבוצה אחת בעלת מעט אנשים שיכולה להטות את התוצאות לטובה או לרעה.

במשך הזמן התהליך הזה עוזר ללמוד מי מגיב הכי טוב למודעות ומהם המשתנים המשפיעים על הצלחת המודעה והקמפיין כולו. ככל שלומדים כך מתייעלים וחוסכים כסף. כשעוקבים אחר הנתונים לאורך זמן אפשר ליצור תרשימים המצביעים על מגמות, ובאמצעותם ללמוד כמה יעיל הפרסום בפייסבוק. מה שעבד נכון בשבועיים-שלושה שבועות הראשונים של הקמפיין עשוי לא להתאים בשבוע השביעי או השמיני. ניהול נכון של קמפיין בפייסבוק דורש זמן, מאמץ ואנרגיה.

* הסיכום מבוסס על הסמינר: Facebook Success Summit 2010

ליעד שוחט

סרט: ראיתי המון, רובם לא משהו. החבר'ה האחרים היה מצחיק באופן לא צפוי, וינסנט רוצה לים נגע.
טלויזיה:
משפחה מודרנית הפתיעה, Breaking Bad עונה 3, מחוברים.
מוזיקה:
אסף אבידן והמוג'וז.
הופעה:
משינה אנפלאגד, אסף אבידן והמוג'וז בשוני.
גאדג'ט:
באיחור מרשים אחרי טל – iPhone.
אפליקציה:
Angry Birds, Shazam
דרינק:
סקאפה 16
אינטרנט :
איך לא – אתרי הקנייה הקבוצתית למיניהם, facebook והקליפ הזה של Ok Go
חופשה:
ברצלונה.
אוכל:
אמורה מיו, רוסטיקו, שגב אקספרס.
ספר:
המתים נראים טוב, לאוהבי הז'אנר.
התחזית לשנת 2011:
פייסבוק, למרות הכנסות המיליונים (או מיליארדים כבר?), עדיין לא יצליחו לספק insights מועיל ונורמלי.

אור ארנסט

טלוויזיה: טרמה - גרוב שיא מבית יוצרי הסמויה, קומיוניטי - צ'בי צ'ייס עושה קאמבק היסטרי – לא נזרום? הצילו, עונה 5 – כי לא לפחד מילדים עם סרטן ולסביות זועמות – זה הכי קצה.
מופע: דיקלה המלכה!!!! ברדניג3 והאופרה שירים על מות ילדים/גוסטב מאהלר.
ספר:
אפי בריסט של פונטנה – כי לחזור לרומן גרמני מהמאה ה19 ולבכות בסוף זה הכי מזכך. וענק היונה של אבן חזם, כי כשחכם בספרד המוסלמית של המאה ה-11 חוקר מהי אהבה ומי הם האוהבים ומגלה פתיחות לכל הווריאנטים שלה – זה הכי הורס.
מחול :
ראיתי המון השנה אבל רק אחרי שרון אייל אני באמת כרוכה.
גאדג'ט:
אחד מכובד, שני מגוחך: קינדל – סיי נו מור, ושקף ראי שמודבק לי על האייפון. הורס את כל השימושיות האייפונית אבל אם צומח לי שפם אני רואה אותו בזמן אמת.
בילוי:
מקורביי החרימו אותו, מערכת האוורור שם מהגרועות שידעה העיר, אבל אני לשם חוזרת – מועדון מקסים. (השנה נרשמה  נוכחות גם ל: לוציפר, ברבוניה, אברקסס וג'וז).
תחזית לשנת 2011 :
אופטימית: כנראה שאמשיך לכתוב.

שירי פורר

סרט: סקס והעיר 2 (תצחקו, היה כיף חיים), הרשת החברתית.

ספר: פרויקט לזרוס – אלכסנדר המון, רקוויאם גרמני – עמוס אילון, הבשורה על פי ישו – ז'וזה סאראמגו.

מוזיקה: Midlake – The Courage of Others, The Allman Brothers Band – Eat a Peach

Ben Gibbard and Jay Farrar – One Fast Move Or I'm Gone: Music From Kerouac's Big Sur (ותודה לזמיר)

גאדג'ט: iPhone 3GS

מופע: האופרה "אחשוורוש" של הנדל בבית האופרה של בודפשט, ובת"א – Gov’t Mule

טלוויזיה: מחוברים, The Tudors S04, Mad Men S04, Breaking Bad S02

אינטרנט: שוב, הבלוגוספרה.

התחזית ל-2011: התחממות גלובלית.


טליה זליגמן

סרט: אחר הצהריים בכפר עם מרגריט. לפעמים אין צורך בדרמה בשביל לבכות טוב טוב. אירופה. ו-Mary and Max שראיתי רק השנה.

טלוויזיה: מודרן פמילי בהצתה מאוחרת, טרמה (!) ו-30 רוק. צפייה מחודשת ברוזאן וקריאה מגדרית של דרלין.

ספר: No One Belongs Here More Than You של מירנדה ג'ולי אהובתי. בגרסה עם הכריכה הצהובה.

אמנות: מממ… כבר לא צורכת אותה באופן המסורתי, אלא ברחובות ובפינות אפלות ופחות אפלות של יוטיוב.

מוזיקה: Two Door Cinema Club/Undercover Martyn בשביל לענות על מיילים, Sia בשביל סשן ריכוז וסוף סוף גם Local Natives.

גאדג'ט: אייפון 4! Magic Track Pad!

אפליקציה: Sleep Cycle. יכול להיות שיום אחד אקום בזמן. teuxdeux.com – בחיפוש מתמיד אחרי אפליקציית הטודו האולטימטיבית. DropBox!! שמישהו יזכיר לי איך עבדנו לפני?

בילוי: ג'וז ולוז ליום חול חגיגי והרברט סמואל ליום חג.

תחזית ל-2011: אייפון 5, אייפאד 2.

מאיר סדן

סרט: Exit Through The Gift Shop

טלוויזיה: Boardwalk Empire, Fringe

אמנות: סלון

מוזיקה: Pendulum

בילוי: סשן תכנות אל תוך הלילה

גאדג'ט: Boxee Box, ובמקום שני Mac Mini כמדיה סנטר עם iPad ואפליקציית VNC כשלט רחוק

אפליקציה: כל דבר עם ציפורים ו/או כועסות

מופע: נבוקו במצדה

אוכל: לבשל בבית עם "בצק אלים"

ובכל זאת, אוכל: טייק אוויי של צפרה

דרינק: סודה!

תחזית ל-2011: לא יהיה ממש טוב, וגם לא יהיה ממש רע. יהיה כמו תמיד – קצת מכל דבר, רק יותר חם.

אלון אבנת

סרט: פעם הייתי – אבי נשר.

ספר: אחוזת אדג'ני – אלון חילו.

טלוויזיה: מונדיאל 2010 ב-HD

מוזיקה: הדג נחש.

אמנות: מוזיאון ישראל המחודש – שלושה אמנים אוסף אחד: ינקה שוניבר, סוזן הילר, צבי גולדשטיין; וגם – שדרת בתי הכנסת: קדושה ויופי

בילוי: הקונטיינר, נמל יפו.

דרינק: בירה מהחבית באלימלך.

אוכל: מסעדת מחניודה.

ספורט: רכיבת אופניים מפארק הירקון למבואות הירקון.

גאווה: פרופ' אילון לינדנשטראוס זוכה במדליית פילדס פרס נובל למתמטיקה.

תחזית ל-2011: קשת, רשת וערוץ עשר ננטשים עקב עליית שדורי הריאליטי משש שעות שבועיות לעשר שעות.

לירון בשן

טלוויזיה: מחוברים, הבורר.

ספר: קן הקוקייה – קן קיזי, הסימפוניה הגמורה – אאוגוסטו מונטרוסו.

מופע: ארז לב ארי מארח את אביתר בנאי בבארבי.

מוזיקה: אסף אבידן והמוג'וס, עמיר לב.
אתר: ביחסי אהבה-שנאה עם הפייסבוק.
בילוי: עם ניקו – הכלב החדש :)

דודו כהן

ספר: השנה נחשפתי לספריהם של הרב שלמה אבינר והרב ארז משה דורון, ולחוברות של הרב רונן חזיזה. תענוג גדול. ספרים שלא סתם שואבים אותך לפנטזיה אלא משנים באמת את ההסתכלות שלך על המציאות.

מופע: אודי דוידי. פרופורמר מעולה וזמר ענק.

טלוויזיה: תוכנית הראיונות "מקום לשאלה" בערוץ הידברות (גילוי נאות: אני מגיש אותה).

רשת: ערוץ הבלוגים "דיבור ישיר" באתר mako (גילוי נאות: גם לי יש שם בלוג).

מוזיקה: האלבום העשירי של עמיר בניון, "לדעת הכל" (גילוי נאות: אני עובד עם בניון).

בילוי: להמליץ ברשת על פרויקטים שאני מעורב בהם :-)

טימור דברה

סרט: זה נלוז אבל הנה זה בא: נערה עם קעקוע דרקון.

טלוויזיהThe Office לנצח! modern family

http://www.imdb.com/title/tt1442437/

(מתי תגיע עוד עונה של True Blood ו Breaking bad ???)

ספר: על דעת עצמו של נורית גרץ (באיחור של שנתיים)

אמנות: מוזיאון ישראל המשופץ ומחודש בירושלים. תענוג!

מופע: Sufjan Stevens

מוזיקה: Gonjasufi אלבום מצוין, הופעה מזעזעת

אתר: http://devour.com/

דרינק ובילוי: דינר פארטיז :)

התחזית ל-2011: חיזרים ישתלטו על כדור הארץ ויעשו שלום עולמי וגלקטי.

דורון גפני

סרט: despicable me
ספר: Generation A של דאגלס קופלנד , או בקיצור מה קורה כשהדבורים נעלמות.
החמצה: אופרה – חלום ליל קיץ בבימוי של באז לורמן.
טלוויזיה: שידורים חוזרים של משפחת סימפסון, American dad, ו Family guy
time out: לעבוד בגינה יחד עם הדבורים והחתולה.
אפליקציה:  Melbourne good food guide

אסתי מוריק

סרט – babies, לא שהתעוררו בי רגשות אימהיים, זה פשוט מדהים לראות ילד מונגולי קשור בחבל למיטה (= לא מטאפורה)

טלוויזיה – קומיוניטי!! חד ושנון, לא לאיטיים שבחבורה.

אמנות – נעמה בן יוסף כבר אמרו? (כן, אני יודעת שאמרו) בגלריה הקרובה לביתכם (39).

מוזיקה – the hype machine – בלוג מוזיקה חביב, רק לוחצים פליי והוא מארגן את המצב-רוח.

גאדג'ט/משחק/אפליקציה/אתרhttp://www.yayhooray.com/thread/115679/Best-use-of-Live-Journal-(Official) לא לבעלי לב חלש, גלילה אינסופית של הרבה דברים גאוניים מהולים בסטיות לא קלות, אבל אלה החיים..

דרינק/בילוי - וויסקי באשר הוא.

תחזית לשנת 2011: אני לא בנאדם כזה מטבעי, אבל התחזית שלי פסימית.


טל פרגמנט

סרט: My Dog tulip
טלוויזיה: Mad Man, Damages
רשת: Abstract City, Devour, Boowa&Kwala
אפליקציות: DropBox, Soundhound
מוזיקה: Pyro, Kings of Leon
In the aeroplane overt the sea, Matt Pond
ספר: תש"ח, יורם קניוק (קוראת אותו עכשיו)
מחול: סוטרה
גאדג'ט: אייפון, אופניים חשמליות
התחזית שלי ל-2011: חם והביל במישור החוף

אודי ארנסט

המבוקש: בוזון היגס,

המיקום: cern ולהרגיש טיפש

חוץ מזה אני לא זוכר את השנה כתרבותית. ואה, אין על האתר ו"אי שקט" של אור

אמיתי גלעד: אין לי על מה לדווח השנה מבחינה תרבותית. אני פשוט אכזבה.

החודש הודפס ספרי: "אי שקט" שיצא בסדרת: "קיטובים נפגשים" בהוצאת כרמל, וזכה לתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות ת"א. את הספר ערכה: נעמי בורנשטיין, ועיצב: מאיר סדן.
הספר אמור היה להגיע לכל חנויות הספרים, ברם, ספירות מלאי, מבצעי 4 במאה, ושאר ענייני שיווק מעכבים אותו מלהגיע לרשתות הגדולות והוא ינחת בסטמצקי ובצומת ספרים רק במהלך ינואר…
בינתיים תהיה השקה רכה וכבר בשבוע הבא תוכלו להשיגו בחנויות העצמאיות: תולעת ספרים, חותם ספרים, דורון ספרים,
סיפור פשוט, והמגדלור. כולן בת"א. וכמובן לרכושו ישירות מהוצאת הספרים 02-6540578 (הם מבטיחים לא לגבות דמי משלוח).

עיצוב: מאיר סדן, צילום: אורית גולדברג, פרט מפרויקט גמר בצלאל בהנחיית הילה לולו לין

אז על מה הספר? הנה כמה מילים מתוך הקומוניקט שיצא לתקשורת:
בספר שתי נובלות: בראשונה אלמנה טרנסג'נדרית מנהלת ביחד עם חברתה, בית קפה ביפו. לכאורה לא קורה דבר בחייה הנוכחים, אולם דווקא המסגרת הנזירית של הסיפור מאפשרת את קיומו של מנעד רגשי רחב הרוחש מתחת לפני השטח. כמו בתמונה פרקטלית, חודר הסיפור הכללי ומתפרט ליסודותיו: כוס תה, בחישת סוכר, נורה שתש כוחה… כל הרגעים הקטנים מצטברים לעולם שזהותו – כמו גיבוריו – אינו נחרץ.  בנובלה השנייה –  דרך שברי זיכרונות לא רציפים בזמן ובמקום נחשף סיפורה של צעירה בת 22 – מחיי התבגרות ביפו האלימה ועד לניו יורק של תחילת שנות ה-80. מקבץ האירועים בחייה כמו חוליות נפרדות, שרק חוט המספרת שעובר בהן מצליח לכרוך אותן יחד ולהרכיב מהם עולם של יוצרת שלא הצליחה לבסס לעצמה אחיזה של ממש בחיים או במעשה היצירה..

זהו, מקווה שיעורר מספיק סקרנות כדי לשלוח אתכם לחנויות או לפחות לאתר שלי:
www.orernst.co.il


החלטתי לעשות סיקור על מיינקרפט כי יש אנשים (הרבה) שלא מבינים מה טוב כל כך במשחק ולמה לקנות אותו, ובצדק כי במבט ראשון המשחק נראה קצת מוזר… טוב, נפסיק עם החפירות ונתחיל לחצוב (LOL)

נתחיל מההתחלה

מיינקרפט הוא משחק שנוצר על ידי נוצ' (notch) לבד! עם עוד חבר שלו שהכין את המוזיקה. המשחק נקרא בהתחלה "cave game" בעברית "משחק המערות" בהתחלה היה צריך פשוט ליפול למערה וזהו – קצת עלוב אבל הוא שיפר את המשחק בהרבה! ובונוס גדול שהוא לבד ולא איזו חברה גדולה – והוא מקשיב לנו (השחקנים), ואפילו לא שחקנים סתם אנשים שמכירים את המשחק יכולים להציע לו הצעות לשיפור (לדוגמה להוסיף עוד סוגים של דגים שאם אתה אוכל דג לא טוב או רעיל זה מוריד לך חיים) ויש סכוי גדול שהוא יקשיב לכם וישקול את ההצעות שלכם ויפתח אותם.

סתם בשביל שתדעו, הכינו את המשחק בJAVA (שפת תיכנות).

אוקיי נגיע לחלק המענין…

מה עושים במשחק?:
בעיקרון זה לשרוד את הלילות הבאים שלך נגד המיפלצות (עכבישים, שלדים, זומבים, שלדים שרוכבים על עכבישים -_- , והכי אהוב עליי קרייפרים יש עוד מיפלצות אבל אין לי כוח לפרט) ולבנות בתים מרהיבים זה לא הכי מלהיב (לדעתי). יש את כול הקטע של לחקור את המפה שלך, וזה הדבר הכי כיפי בעולם. המפה היא אין סופית, אתה יכול ללכת וללכת ולמצוא עוד ועוד הרים יערות איים שלגים מדברים ובטופ( הכי טוב) עוד מערות. שאתה ניכנס למערה אתה כאילו במקום אחר, יש מערות ענקיות! שלא נגמרות. בתוכן יש יותר מפלצות מבכול מקום אחר, ושיש יותר מפלצות אתה נלחץ יותר ומפחד לא למות. אין את המקום המוגן שלך, פתאום יש רק אותך ואת כול המיפלצות נגדך, ואם זה לא מספיק יש מלא סאונדים מפחידים ומוזיקות מלחיצות שממש מכניסות לתוך המשחק. זה לדעתי עושה את כול המשחק. ויש את הריגוש שמצאת את היהלום הראשון שלך את הדאנג'ן הראשון שלך. אני נתתי רק חלק קטן מכול מיינקראפט.

פונקציה מאוד דומיננטית במשחק:
אני יודע שאני קצת חופר אבל במיינקראפט אומרים "מי שלא חופר לא שורד"(לא באמת אומרים את זה, זה סתם תירוץ לחפירות שלי P:  ) הקטע כמו שאמרתי זה לשרוד ואמרתי הרבה פעמים. עכשיו איך לשרוד?!? אתם שואלים את עצמכם, נתחיל בזה שאתה יכול לשבור הכול עם היד (לא לנסות את זה בבית) ועם הדברים שאתה שובר אתה יכול לבנות מכונות בתים ועוד, אבל הדבר הדומיננטי זה לעשות להם קראפט (אתם:"קראפט WTF  מה זה קראפט") בואו אני אסביר לכם, אתם לא חייבים לקרוא את הסוגריים זה סתם המחשה (נגיד יש לילה (במיינקראפט) ואתה לא רואה כלום אז בוא נחשוב… יש לי פחם ויש לי מקל. פחם זה דליק , ודליק = אש, ואש = אור! אומייגדדדד אני גאון בוא נחבר בין המקל לפחם ויהיה לי לפיד!) זה דוגמה לקראפט במיינקראפט. קראפט במיינקראפט זה חיבור בין 2 ל9 דברים ביחד כדי לעזור לך לשרוד – כמו לפיד כדי להאיר בלילה או במערות. זה לא שונה מהמציאות, קראפט באמת זה "מלאכה" בנייה והרכבת דברים (ואתה יכול לחבר כמה דברים שאתה רוצה).

סיכום

המשחק הזה פשוט מושלם יש כול כך הרבה פונקציות לעשות, אנשים שרואים מהצד לא באמת רואים את כול הדברים שאפשר לעשות. הם אומרים לעצמם "איזה חרא גראפיקה. זה אומר שזה לא משחק טוב", ואז הם לא רוצים לשחק והם לא נחשפים למשחק האמיתי שמתחבא מאחורי הגראפיקה (איזה מישפט פילוסופי !) אבל לפי דעתי הגראפיקה של המשחק נראית טוב יותר כך. כי תחשבו על זה, אם זה היה משחק באיכות גבוהה כמו )battlefield או call of duty) זה לא היה מיינקראפט זה היה עוד משחק עם איכות גבוהה שמשעמם תוך יום יומיים. יש למיינקראפט את היחודייות עם הגראפיקה הזאת. זה הכול לדעתי (הסיקור הזה אמור לשכנע אנשים לנסות את המשחק ולתת לו עוד הזדמנות.)

בשביל שהסיקור הזה יהיה יותר מעניין אז אני גם אדרג אותו לפי דעתי שלי (תמיד יהיה את זה שלא יסכים איתי)

גראפיקה: 10 – זו גראפיקה מיוחדת שלא רואים הרבה משחקים עם גראפיקה כזו היא מתאימה למשחק ב100%

מוזיקה\סאונדים: 9.5 – יש מוזיקה מדהימה במשחק ! וסאונדים שאשכרה גרמו לי לפחד שאני במערה אבל יש סאונדים מחרפנים כמו שאתה ניפגע לדוגמה

מישחקיות: 10 – אם היה אפשר אז 11 יש כול כך הרבה מה לעשות ונוצ' עוד מוסיף דברים כול הזמן

טכני: 8 – יש הרבה באגים אבל זה רק האלפא (כאילו דמו) אז אני לא יודע ב100% איך וכמה באגים יהיו כשזה יצא

ציון סופי לעכשיו(4.11.2010):9.3 וזה הציון לאלפא! בוא ניראה מה יקרה בבטא או אפילו כשהמשחק יצא!

הכותב הוא בן 16

משהו פה לא בסדר. אני מאבד את הכישורים החברתיים שלי, לא מתלכלך ברגש, לא מסתכן ברגשנות יתר, רוב הזמן אני קורקטי, מזערתי את דעתנות היתר

לכאורה הכול בסדר, יש לי מעגלי חברים, אני פתוח (הרי ויתרתי מזמן על הפרטיות שלי), אני גם נגיש (במרחק הקלקה מכל אחד). החיים יפים ומה לגבי מושגים כמו מימוש עצמי וסיפוק מקצועי ? מיי אס…

מודעות?  אני מודע לזה שהחיים הפסיקו להיות אינטנסיביים וש יש לי קריטריונים לכל דבר, קווים אדומים, גייד ליין ונו האו… שעמום:)

זה לא, איזה מניפסט של בן 50+ , אני מתבונן מסביבי ומבחין בחוסר האותנטיות* על כל צעד ופיקסל. כולם מתנהלים נכון – חושבים אותו הדבר ומתיישרים לאיזה שהוא קוד פתוח.

ההשלכות האישיות ברורות – למה לתת מעצמך אם התגמול לא מספק, למה להשקיע רגשית אם התשואה היא לייק
למה להתאמץ? למה לקחת סיכונים? נשלח את הרובוט החברתי שלנו לחוש את הפידבק, נבצע אופטימיזציה, נקבל מהסביבה את ההצדקות, נסנן ונייעל את מערכות היחסים, והכי חשוב – נחסוך באינטראקציות ובאנרגיות. אומנם קבוצת ההתייחסות הווירטואלית שלנו מספקת את אשליית השייכות אך משהו משתבש עם מה שנקרא חיי הרגש. הקלות הבלתי נסבלת של האינטראקציות הווירטואליות, בחוסר ההשקעה, בחוסר המאמץ ובחוסר התגמול הרגשי, מקטינה אצלי את הצפיות, האכזבות ואת ההתלהבות.

אם פעם האמנתי שרשתות חברתיות יכולות להקל על תחושת הבדידות, כיום ברור לי שזה בדיוק להפך, הפער בין האשליה למציאות, רחב ומתסכל.

תחושת השיתופיות הקיימת ברשתות החברתיות היא רק פרמטר אחד במארג האנושי/חושי שכנראה ממשיך לסנן בין עיקר לטפל דרך המאמץ והתגמול הבלתי אמצעים. תחושות שהמוח האנושי דורש להמשיך לצרוך כנראה.

לא נעים לי להגיד, אבל אני מתגעגע לחיי "קהילה"  אני מתגעגע להטרוגני, אני מתגעגע לשונים.

*הגדרה מילונית
אותנטי=לא מזויף. מקורה של המילה מיוונית  שפירושה "עומד בזכות עצמו", המילה השתרשה במגוון שפות לועזיות כמו אנגלית, ספרדית
מילים נרדפות: אמיתי, אוריגינלי , מקורי, אמין
ניגודים: מזויף, נדוש


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן