הרצון להיות מחובר online כל הזמן, לעדכן ולהתעדכן בזמן אמיתי מייצרת ציפייה לנגישות רציפה של מידע ושירותים מכל מקום ובכל זמן.

הרצף הזה גורם כמובן לטשטוש בין הפרטי לציבורי. זה לא דמיוני שבקרוב כל זר יוכל לדעת ולהכיר פעולות שעד זמן לא רב ראינו בהם מידע פרטי ואישי. הטשטוש משפיע על כל התעשיות, הרי הם יכולים להרוויח נקודות מגע נוספות עם הצרכן ולהיות רלוונטיים אליו תלוי מיקום, פעילות וזמן.

הנושא הזה מטריד אותי לא רק מההיבט של שמירה על פרטיות אלא יותר בגלל התנועה ההפוכה שהוא יוצר: במקום להגדיר גבולות עיסוק ואחריות, תנועת הרצף מטשטשת את ההבדלים בין תחומים שונים, שוברת את שרשרת המזון וגורמת לחוסר פוקוס, לדילול ולהשטחה.
גם במישור הציבורי, במקום לחזק את הרגולציה או לבצע הפרדה מובנת למשל בין הון לשלטון, דת ומדינה, אנחנו קונים את האשליה של חופש הבחירה, שלל האפשרויות ושהכול בשליטה. כי מה זה כבר משנה?

תעשיית השיווק צריכה להגדיר קווים אדומים, או להגדיר מהי אחריות חברתית.
בכוחנו לשכנע ולהדריך חברות שתפקידן הוא לייצר ערך, תפקידן לייצר מוצר טוב, תפקידן להיות שקופות ואמינות ורק אז לרכוש את אמונינו ולהרוויח כסף.

העבודה שלנו בשטחי המדיה "הפרטית" חברתית מחייבת שמירה על הקווים האדומים. יש הבדל מהותי בין פעילות פרסומית במדיה ציבורית עם שטחי פרסום מוגדרים, לבין מדיה הניתפסת כאישית וכחברתית וכפועל יוצא, מאפשרת הפעלת מניפולציות לא הוגנות.
המציאות החדשה מחייבת גם לחשוב על התאמת התכנים, המסרים והמוצרים לעולם של מולטי פלטפורם, לעולם המורכב של מולטי פורמטס, לעולם של חוויות שונות של צפייה בווידאו מסלולר, ממסך מחשב או ממסך טלוויזיה. קריאת טקסט בקונטקסט של רשת חברתית או בקונטקסט של בלוג.

אכן עולם מורכב ומאתגר. אבל הבסיס חייב להישמר- חייבים ליצור מוצר טוב ומוצר העומד תחת הקריטריונים של יצירת ערך ואמון.

6 תגובות   קטגוריות: ווב2.0, זהות, חברה, לקוחות ו שיווק

למרות שהמוצר שפילטרנט מייצרת עבור לקוחותיה הנו תקשורתי, בכל זאת החלטתי לבחון אותו על פי אותם עקרונות שכל מוצר חייב להישמע להם: מבחן חמשת ה-P's המוכר לרובנו עוד מימי התואר הראשון: Product, People, Place, Price, Promotion

Product
מוצר תוכן תקשורתי שמעניק ערך במידע שהוא מספק ובנגישותו לצרכן בערוצים הדיגיטליים – האינטרנט והסלולר. בקטלוג המוצרים הכולל של המותג הוא תופס מקום קטן מאוד ולמרות זאת יש לו תכונות שלעיתים חסרות לשאר המוצרים גם למוצרי הדגל.
הוא מספק לצרכן חוויה רגשית, חברתית ומעשירה. יש לו את היכולת לייצר שיחה ודיאלוג בין המותג לצרכנים שלו ובינם לבין עצמם.
הוא מתחדש, מתעדכן תדיר ונגיש לקהל הצרכנים במחשב, בסלולר ומחר גם בטלוויזיה.
עלויות היצור והתחזוקה נמוכות ולמעט איש קשר שהפירמה צריכה להקצות כל השאר נעשה אצלנו ב- Feelternet.
התמיכה שהוא מספק לערכי המותג, לבידול ולשאר המוצרים בקטלוג – גבוהה מאוד.

People
סביב מוצר התוכן מתפתחת קהילה המתבססת על תחום עניין ונושא משותף שמעורר שיחה בין חבריה ומצע תקשורתי בין הקהילה למותג

Place
שטח המדף שלו לא נמצא ברשתות השיווק הקמעונאיות ואין לו שוק חם ושוק קר. למעשה אין לו מדף הוא מוצר אינטרנטי בפורמט מגזין/בלוג שיש לו שלוחות בפורמט ניוזלטר ואפליקציות.
הוא מופץ לפייסבוק, לטוויטר, לפליקר, ליוטיוב ולאתר המותג. הוא מגיע ישירות לצרכן לתיבת המייל ול -RSS שלו, הוא נגיש לבלוגרים, לאתרים ולפורטלים ב – API וכמובן הוא ידידותי לגוגל.

המהפכה החברתית שינתה את ארכיטקטורת הרשת.
הניידות, הנגישות והזמן האמיתי, הפכו את כלי ההפצה לחלק אינטגרלי עם התוכן.

Price
התמחור שלו לצרכן הוא – חינם. ההכנסות אינן מגיעות ממכירת המוצר לקהל הצרכנים אלא מהיותו ערוץ תקשורתי ישיר למותג.
מניסיון רב שרכשנו, עלות חשיפה למותג בקמפיין פרסומי באינטרנט גבוהה עד פי שמונה מעלות החשיפה באמצעות המוצר התקשורתי שאנו מייצרים. החיסכון בעלויות פרסום ברשת מייצרות את ההכנסות מהמוצר.

Promotion
קמפיין ההחדרה והתחזוקה העיקרי למוצר מבוסס על נקודות המגע שיש למותג עם קהל הצרכנים הקיים והפוטנציאלי, וביניהם: נקודת המכירה, אתר האינטרנט, התכתובות הפיזיות והאלקטרוניות שלו, מוקדי השירות, תערוכות ואירועים בהם הוא משתתף והפרסומים שלו במדיה.

רצוי ואף מומלץ לתמוך בו גם במהלכי יחסי ציבור ושיתופי פעולה ברשת.

לסיכום – אם הוא עדיין לא מופיע בקטלוג המוצרים שלך זה הזמן לפנות ל- info שלנו.

והנה כמה דוגמאות:  reDesign;  e-yarok; flublog

2 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0, לקוחות, פרסום ו שיווק

בפוסט שפורסם לאחרונה בבלוג שלנו, הוזכר המונח (ARG (Alternate Reality Games.
מדובר בז'אנר מרתק, מורכב וחוצה גבולות של משחקים, שבמקרים רבים נועד לקדם מוצר (למשל סרט או אלבום מוזיקה).
בארץ ה-ARG נמצא עדיין בחיתוליו, והבכורה שייכת למשחק "הארכיטקט", שהינו פרוייקט משולב של בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי ועמותת התיירות של תל-אביב.
החלטנו להביא בפניכם מצגת שהכנו בנושא, המספקת רקע על התופעה ועל מאפייניה, קהילת המשתתפים ודוגמאות למשחקים.

2 תגובות   קטגוריות: משחקים ו שיווק

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך – לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

5 תגובות   קטגוריות: API, אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, זהות, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

תגובה אחת   קטגוריות: אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, וידאו, זהות, חברה, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק