לכבוד ראש השנה וסוכות השקנו עבור קק"ל שני קמפיינים: אחד התמקד באפליקציית ברכות שנה טובה בפייסבוק והשני כלל מסלול הפתעות לכל המשפחה עם פרסים שווים לפותרים את החידה שבסופו. אם עוד לא התוודעתם למסלולי ההפתעות של e ירוק בהחלט הגיע הזמן. בינתיים, קבלו סיכום של הקמפיינים:
ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'שיווק'
|
אוק'
7
|
|
אוק'
6
|
זוכרים שסיפרנו לכם על תחרות העיצוב של מגזין reDesign? למי שלא (ולא מעוניין להיכנס לפוסט), האתגר היה לעצב מחדש את המסגרת של המגזין, שמתחלפת מדי חודש. בנינו כלי מיוחד באמצעותו כל אחד יכול היה לעצב את המסגרת האישית שלו ולהגישה לתחרות.
לאחר כמעט 3 חודשים של תחרות, מעל 200 עיצובים שהוגשו, הרבה מאוד עבודה ופרסים כספיים שווים שחולקו השבוע, קבלו את מצגת הסיכום של התחרות.
|
מאי
22
|
שתי טעויות קריטיות היו לסלקום ביום שישי ה-21.5 בפארק הירקון בת"א, 1: טעות במיקוד המוטיבציה ובזיהוי קהל היעד, 2: טעות קשה בביצוע.
אבל נתחיל עם הברכות: היוזמה היתה מקסימה – על אסדות ישוטו לאורך נחל הירקון נגנים שינעימו את זמנן של משפחות שיערכו פיקניק על שתי גדות הנחל. הרפסודות ישוטו בנינוחות ויעניקו תחושה שגם לתל אביב יש את נהר המיסיספי שלה וגם על גדותיה יכולות להיווצר אגדות כהקלברי פין ותום סוייר. משפחות ישבו לשתי הגדות, יוציאו כריכי מלפפונים על מפות משובצות (בצבע סגול), וכמיטב הבנתם של סלקום – משפחת ישראל מגוונת ועל כן יוצעו גם כמה סוגי מוזיקה.
ביחד עם מזג אוויר מופלא – כמעט שאי אפשר לטעות כאן.
ובכל זאת על אף יוזמה מחממת לב המבצע שהושקעו בו עשרות רבבות דולרים – נדמה שכשל. מדוע הקהל לא נהר בהמוניו? אמנם היו אנשים אבל כ-70 אחוזים מהם גם כך ממלאים את הפארק בימי שישי.
אולי זה קשור לאופיה של סלקום ולמהלכה הקלגסי גם כשהיא יוזמת משהו נחמד? כנראה.
ראשית, ברמת הביצוע: צירי תנועה נחסמו ורחובות שולטו בההפנינג של סלקום, דגלי סלקום ועיריית ת"א ניטעו במרווחים של מטר וחצי – לאורך הפארק, ואם לא הבנו שמדובר בנוכחות סלקום הרי שתכף המפגע הגיע: האסדות היו מצופות סלקום - מיתוג להגעיל. 8 רפסודות=8 קופסאות ענק של סלקום. כדי שלא נשכח מי מעניק לנו מוזיקה שמיימית דרג ז׳. בפועל זאת היתה פרסומת ארוכה מידי לסלקום עם מוזיקת רקע אקלקטית מידי:האסדות הסלקומיות אוכלסו במוזיקת ראפ עם התקווה 6, בקאברים לשירי להקת אבבא ( ווטרלו – שהיתה דווקא נחמדה), מוזיקה אמריקאית, ברזילאית ושירי ילדים (כולם קופצניים ומביכים ביותר), דודו אהרון בגזרת המזרחיות, ושירי מיימון בגזרת פופ-סלב.
כנראה שאנשים לא מאוד מטומטמים לפחות לא בתל אביב. אפילו תחנות חלוקת המתנות שהקימו בפארק (בתמורה לשליחת סמס ואולי תזכו במפה סגולה) – היתה שוממת. נדמה שמדינת ת"א נצחה את כל מה שסלקום מייצגת ביום ההוא.
רוצים לתת ערך? להציע משהו נחמד? לכו עד הסוף. רפסודת פרחים לשירי אבבא, רפסודה קרנבלית למקצבי ברזיל, עזבו את שלטי סלקום – אנחנו באמת לא נשכח שזה אתם, אפילו נעריך אתכם יותר.
שנית, חוץ מרמת ביצוע גסה והמונית היה פספוס במוטיבציה ובקהל היעד.
אם המוטיבציה היתה לשמש כמוזיקת רקע לנופשים – הם לא היו צריכים נואשות לגייס את השתתפות הקהל (האדיש) משל היינו בבריכת האג-דו-דו-דו.
אם המוטיבציה היתה לשמש כמופע פארק עתיר התלהבות – הם היו צריכים להביא כוכבים ולשווק זאת לצעירים ובני נוער, שהרי בינינו, פיקניק משפחות זה הורים עייפים ילדים קטנים ואולי סבתא מבודחת ודוד עמוס טסטסטורון .
והכי חשוב – ובבכל מקרה – הם לא היו צריכים לארוז את זה בצורה מגעילה של פרסומת סלקום לפנים. זה היה מביך לראות את הפרסומת הארוכה בעולם.
זה נכון שכל מהלך של סלקום נבחן בעין צרה וביקורתית ובאמת שזה מרגיז שהם באים עם רצון כן לפרגן לנו ואנחנו נמצא משהו רע להגיד… אבל מה לעשות שגם כוונות טובות נהרסות בדרך למימוש על ידי שיקולי שיווק וראוותנות או סתם אנשים לא מוכשרים שבידם ניתנה הסמכות לבצע. כך או כך, יש להעריך את היוזמה ולקוות שהביצוע הבא יצליח לדבר לקהל בגובה העיניים. בקיצור, זה יפה שחיזרתם והבאתם פרחים בפעם תשתדלו בלי האונס.
או כמו שאני אומרת לבני כשאנו עומדים בפני בית מפלצתי נוטף עושר – תראה איזה יופי, זאת ההוכחה שכסף בסופו של דבר לא יכול לקנות הכל – גם כשזה שייך לממלכת החומר.
|
מאי
13
|
Via Oren Ben Aderet רעיון גאוני שאף אחד עוד לא חשב עליו יכול לעלות גרושים – אבל שווה הרבה (וכסף לא מודד הכל בחיים…).
|
דצמ'
25
|
המון פעמים אני מוצא את עצמי מול מנהלי שיווק המחפשים מיקוד וריכוז מאמץ במדיה האינטרנטית
כך גם הציפיות שלהם להשגת היעדים דרך הפתרונות המתבקשים של העברת מסר מזוקק וקריאטיב משובח
לרוב, מחלקות השיווק בארגונים לא השכילו להתרחב ולבנות שדרה ניהולית רחבה המסוגלת להשתלט על מה שרצוי לבצע במדיה הדיגיטלית.
חשבו לרגע כצרכנים שצריכים לקבל החלטת קניה של מוצר או שירות: מגוון האפשרויות לקבלת אינפורמציה או חוות דעת על המוצר הוא כמעט אין סופי. היכולת לבצע השוואת מחירים או לאתר מומחה הם מעבר לעכבר, לכן, מנהלי שיווק צריכים להשפיע על הצרכן בכל נקודת מגע – למעשה צריך לבצע המון פעילויות קטנות המתקיימות לאורך זמן ומשתנות בהתאם לקונטקסט ולקהלי המטרה.
אני לא מדבר על המדיה המסורתית שבה מדורות השבט עדיין מתפקדת, אלא על השלב המגיע לאחר יצירת המודעות ותחילת תהליך קבלת ההחלטות במדיה הדיגיטלית. הרי באנרים לבדם כבר אינם מספיקים, צריך גם את מנועי החיפוש, צריך את המדיה על הבלוגים והפורומים שלה, אתר החברה, ניוזלטרים, אפליקציות, ערוצי סלולר, וכמובן שימוש מושכל ברשתות החברתיות…
וכל זה תחת הפגנת נוכחות תמידית המתקיימת דרך עדכוני תוכן בתדירות גבוהה.
הכללים לא השתנו, כל המשווקים רוצים להשפיע על הצרכן , כולם רוצים ללכוד את תשומת ליבו, להניעו לפעולה או לפחות להטמיע את המסר. מה שהשתנה זה אופן צריכת התכנים ויכולת ההשפעה והתמיכה של המעגל החברתי בקבלת ההחלטות.
כדי להשפיע ולהניע לפעולה, צריך להגביר את הנוכחות התקשורתית באמצעות תכנים המייצרים אינטראקציה או תגובה אצל הצרכן, ועלינו לבנות חוויה חיובית המעוררת אהדה.
לדעתי מחלקות השיווק בחברות צריכות להפסיק לחשוב במושגים של פרסום במדיה הדיגיטלית ולעבור לחשיבה של תחזוק ערוצי מגע ישיר עם הצרכנים והלקוחות.
אלו דיסציפלינות חדשות והגיע הזמן להתרחב בכוח האדם הנכון למימוש יעדי 2010!






