הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

תגובה אחת   קטגוריות: אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, וידאו, זהות, חברה, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק

הבאנרים שכולם אוהבים לשנוא עדיין משמשים כלי פרסומי אפקטיבי עבור המפרסמים.
האפקטיביות נשמרת בשל יכולות המדיה לעמוד בציפיות המפרסמים.
לכן זה רק טבעי ששוק טכנולוגיות הפרסום, מחפש דרכים לשיפור האפקטיביות,
ואכן יש עוד הרבה מה לשפר באיתור קהל המטרה ובמתן מענה רלוונטי בזמן אמת.
אמנם גם המודלים הכספיים נעים לכיוון של תשלום על הצלחה, אבל זה לפוסט נפרד.
אני רוצה להתמקד ב-3 פורמטים טכנולוגיים חדשניים:

פורמט מעניין הוא: ad gadgets
הגאדג'טים הם מיני אפליקציות ניידות המגישות מידע דינאמי ומכילות פונקציונליות על פי דרישה
ראו דוגמה של סטארט אפ ישראלי העובד בשת"פ עם גוגל.

mashup ads – פורמט נוסף המנצל את הווב הסמנטי ומובל על ידי סטארט אפ ישראלי .הפורמט מציג תכנים על פי הקונטקסט בו הוא נמצא. כדאי שתתנסו כדי להבין את הפוטנציאל הטמון.
סרטון הדגמה

הפורמט השלישי הוא: social ads
הפורמט מובל על ידי פייסבוק ומנצל את המלצות החברים והגרף החברתי.
לדעתי הם רק בתחילת הדרך. קראו את טים קנדל , אחראי המוניטיזציה של פייסבוק
בהחלט שווה מעקב ואנחנו נסקור אותו בהמשך.

7 תגובות   קטגוריות: ווב2.0, ווידג'ט, זהות, חברה, כללי ו פרסום

מתוך בלוג חדש בשם Edge Economy של Harvard Business

0 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, וידאו, כללי, פרסום ו שיווק

השקתה של Facebook Beacon היא ללא ספק אחד הנושאים החמים והמעניינים של החודש האחרון.
ראשית, למי שלא מכיר- מדובר באפשרות חדשה מבית פייסבוק, המאפשרת לבעלי אתרים לקדם את העסק/המותג שלהם באופן ויראלי. איך? שתילת קוד פשוט באתר מאפשרת לגולשים לחלוק עם שאר החברים בקהילת פייסבוק את הפעולות שהם מבצעים באתר האינטרנט: רכישה, הרשמה לשירות או כל פעולה אחרת שהם בוחרים…
(קניתם ספר באמזון? החברים בפייסבוק יקבלו הודעה ב-feed).

מאז ההשקה בתחילת החודש, ויכוח סוער ניטש סביב עניין הפגיעה בפרטיות הגולש:
יש מחאה והיא, למרבה האירוניה, מתנהלת מעל דפי פייסבוק. גם באירופה לא ממש מתלהבים מהרעיון. יש גם כאלו שכבר חשבו על דרך לחסום את השירות.
<!–[if !supportLineBreakNewLine]–>
חשוב להבין שלגולש קיימת אפשרות opt-out. נכון, היא כרגע פרטנית לכל אתר וזה לא ממש נוח למי שרוצה באופן גורף להוציא עצמו מהמשחק. בסדר, אולי באמת הוגן יותר שהשירות יהיה ב-opt-in.
אבל על מה הרעש בעצם? מיליוני משתמשים צמאים לשתף, לראות ולהיראות.
פייסבוק הוא המקום בו יצר המציצנות ויצר החשיפה נפגשים- ולשני אלו חלק חשוב ומהותי בפופולאריות ובהצלחה שלו!
זה רק טבעי שהפלטפורמה הזו עוברת לשלב הבא בו נהיה עדים לשילוב של "החיים האמיתיים".
כל עוד פייסבוק משאירה בידי הגולש את שליטה לבחור איזה מידע יפורסם ואיזה ישאר פרטי- אין למעשה כל בעיה!

פייסבוק פתחה עולם חדש ומלהיב של אפשרויות עבור חברות ומותגים.
שילוב של הכלים החדשים: FB Pages ו- Beacon יחד עם הפלטפורמה הפתוחה לבניית אפליקציות, מאפשרת למעשה סגירה של מעגל שלם עבור המשווקים.
מי שלא יפעל בחוכמה וברגישות ימצא עצמו מחוץ למשחק ממילא – הכוח הוא של הגולשים (הרי זו מהות הווב2.0, שכחתם?). אם עושים את זה נכון- כולם יכולים להרוויח (גם פייסבוק, גם המשווק וגם הגולש).
מי שיעשה שימוש מושכל ויצירתי ויביא ערך אמיתי לגולשים ישחק אותה בגדול.
ככה זה בחיים

5 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0, חברה, פרסום ו שיווק

בפרק הסוגר את העונה השלישית של "הפמליה" (אין ספוילר), הכוכב וינסנט ופמיילתו (ההורסת לכשעצמה) יוצאים לעשות קצת שופינג ולבדוק את האפשרות להחליף את סוכן השחקנים שלו – ארי (המבריק לכשעצמו!). הוליווד הרוויה בסוכנים, חברות, יחצ"נים ומתווכים מכל סוג שהוא..- ערוכה לקרב:
לכל משרד שהם מגיעים – הם נכנסים לאולם ישיבות מפואר עם כל צוות העובדים ועם מצגת על מסך ענק. במצגת, הבטחה למתג את וינסנט כראוי למעמדו: מקדונלד'ס, קוקה קולה ו… וינסנט צ'ייס, במקום אחר: מרצדס, אפל, וויני. וכך, ממשרד למשרד, אנחנו מגלים שהדיבור השיווקי הדהוי והקלישאי נודד עמם.

אני פותחת השבוע את טיים אאוט עם מתקפת הארי פוטר מכל עבר. מה שצד את עיני היה משפט שאמרה קניינית ספרים של רשת גדולה (עמ' 99, אם תרצו), על הארי פוטר, הנה הציטוט:
"הארי פוטר הוא אכן מותג בינלאומי, או ליתר דיוק גלובלי, כמו סוני וקוקה קולה"

וואלה, הארי פוטר, וינסנט צ'ייס וקוקה קולה
המבט המושחז של יוצרי הפמליה – שוב הצליח להם בגדול

נכון, אין לכחש פוטר הוא מותג. אם תרצו, גלובלי (גם בנמיביה?), ולכאורה הציטוט לא צריך להקפיץ את הפיוז. אבל, לעזאזל, אני צריכה לשים יד על ספר המותגים הגדול שאנשי השיווק מעבירים מאחד לשני, ומשננים בחדרי ישיבות.

תגובה אחת   קטגוריות: אירועים, חברה, טלוויזיה, פרסום ו שיווק