פייסבוק הפך להיות ערוץ שיווקי ופרסומי רלוונטי ביותר. הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמדיה, חלופה מעשית עבור שיווק בתקשורת ההמונים ועבור תקציבי הענק הנדרשים לפרסום. פייסבוק גדל ומתפתח וכך גם הכלים הפרסומיים שלו. עובדות אלו מצדיקות את ההוצאה הרבה הנדרשת מבחינת זמן ואנרגיה בפיתוח מיומנות לפרסום. ניתן לבצע זאת בתוך הארגון או לעבוד עם אנשים חיצוניים מומחים בתחום.

הצמיחה בפייסבוק בשנה האחרונה היא פנומנלית. אנשים מבלים יותר זמן בפייסבוק מאשר בגוגל. פייסבוק עקף את גוגל מבחינת טראפיק שבועי של מידע שיווקי; פייסבוק הוא שוק המוני, ומכאן הזדמנות מצוינת לפרסום. במובנים רבים פייסבוק גדול יותר מהמדיה המסורתית, ולכן מהווה חלופה מעשית למה שנעשה ומוצע במדיה המסורתית הישנה.

כמעט כל ההכנסות של פייסבוק מגיעות מפרסום. הפרסום חשוב להם מאוד מבחינה אסטרטגית, והם כל הזמן עובדים על שיפור הכלי הפרסומי. זהו המפרסם בעל התצוגה הגדולה בעולם, כדאי לנצל את המספרים הגדולים ואת ההזדמנויות הגדולות שנוצרות. הפרסום לא יקר באופן חסר תקדים, ויתרון גדול בו הוא שאפשר למקד את הפרסום מבחינה דמוגרפית, גאוגרפית ועוד.

לכל סוגי הפרסום יש את הזמן והמקום שלהם. פייסבוק בהחלט יכול לעזור בתחומים מסוימים טוב יותר מאחרים. אך אין הכוונה שהמותג צריך לקחת את כל תקציב הפרסום שלו ולהשקיע רק בפייסבוק, זו אינה חלופה מלאה לשום מדיה אחרת.

הפרסום בפייסבוק בעל אפשרויות רבות וזמין לתקציבים בכל הרמות. ממודעת הפרסום אפשר להפנות את הגולשים לאן שרוצים (לעמוד המותג בפייסבוק, לאתר תחרות, לאתר הבית, לאפליקציות וכו'). אם משתמשים בכלי זה ביעילות ניתן ליצור ביקוש דרך פייסבוק ודרך הפרסום בפייסבוק. כדי למקד את הפרסומות בקהל מסוים אפשר לעשות אינסוף שילובים במחיר זול יחסית. זה לא אומר בהכרח שזו האפשרות הטובה ביותר, אך היא זולה הרבה יותר ומגיעה ישירות לקהל היעד הרלוונטי. זוהי גם דרך מצוינת ללמוד על קהל היעד מבחינה דמוגרפית, ולאמוד אילו קבוצות באוכלוסיה מתעניינות במותג.

חלופות פופולריות לפרסום בזירה האינטרנטית הן: גוגל, לינקדין וטוויטר. לעומת גוגל, הפרסום בפייסבוק הוא בתחילת דרכו, ולכן אפשר למצוא בו דברים שהם זולים הרבה יותר ממה שהם באמת שווים. גוגל הוא מודל בוגר, וכשעורכים בו קמפיין צריך לשלם על אותה מילת חיפוש זולה בפייסבוק את הערך האמיתי. פייסבוק, אף שהוא לא אותו דבר ולא מהווה תחליף, עדיין זול מאוד.

המפתח לפרסום בפייסבוק הוא המיקוד. ניתן למקד את החשיפה לפרסומות באנשים ספציפיים, בהתאם לנתונים שהם הזינו בפרופיל האישי שלהם. כמעט כל פיסת מידע שאנשים מכניסים לפרופיל זמינה למיקוד בפרסום.

אפשר למקד ולשלב בין מגוון רחב של קריטריונים דמוגרפיים, כגון: מגדר, מדינה, עיר מגורים, שפה, טווח גילאים. להתמקד באנשים שעדיין לא בקשר עם המותג/תחום מסוים, או לפנות לאנשים שאינם באינטגרציה עם המתחרים. אפשר למקד את המודעה לא רק באנשים שקשורים למשהו מסוים אלא גם בכאלה שלא קשורים לתחום או למותג. בעתיד יהיה אפשר למקד מודעות לפי מילות מפתח בסטטוסים של משתמשים – גורם שישפר משמעותית את מיקוד הפרסום. כיום אפשר לעשות זאת רק על פי הפרופיל וקריטריונים דמוגרפיים.

המשווקים יכולים להשתמש בזה לשם ביצועי בדיקות של דברים שונים ולראות מי מגיב למה. כך אפשר להגיע לתובנות חדשות. זה יכול להשפיע על קבלת החלטות של הארגון, וגם לעזור למצוא הזדמנויות עסקיות חדשות. אפשר לבדוק רעיונות חדשים קודם כל בשוק בפייסבוק ולראות איך אנשים מגיבים – לפני שמתחייבים למשהו גדול.

אפשר גם לבודד את הקריטריונים ולאמוד במספרים את השוק. קיימת היכולת להשתמש בנתונים שאנשים הכניסו על עצמם בהתנדבות לתוך פייסבוק, כדי להגיע לאנשים הללו עם מסרים המותאמים במיוחד עבורם. זה מעשיר את הפרסום והופך אותו למעניין באמת עבור המשווק. אפשר לקבל את אותה תועלת שמקבלים מפרסום במקומות אחרים, אך כאן המיקוד והמחיר נמוכים מאוד ביחס לשאר האפשרויות – וזה המפתח.

סוגי מודעות
1. מודעות בשירות עצמי – כולם יכולים לפרסם.
2. מודעות ספונסרים – מתאים לתקציבים גדולים (מינימום 5,000 דולר בחודש).

בשני המקרים רצוי להשתמש במודעות כדי להניע מהלכים עסקיים.

מודעות בשירות עצמי: מופיעות בפרופילים של אנשים בהתאם לקריטריונים שהוגדרו במיקוד. פרסום כזה הוא זול יחסית, והקליקים הם בהתאם למחיר שמוכנים לשלם. לפייסבוק יש אלגוריתם שקובע את המיקום האפקטיווי ביותר למודעה (המיקום בטור). אין צורך בתקציב גדול, ולכן זהו פתרון אידיאלי לעסקים קטנים ובינוניים, לעסקים מקומיים ולמגוון רחב של מפרסמים. לא צריך תקציב ענק או סוכנות ענקית כדי לתמוך בהם.

מודעות ממומנות (ספונסרים): מופיעות בדרך כלל בניוז פיד, שהוא הדבר הראשון שהמשתמש רואה. פרסום כזה דורש תקציב גדול למדי, נחשב "פרימיום" ומיועד ללקוחות עסקיים גדולים. דרך המודעות הללו פייסבוק ממקסמת את ההכנסות ממותגים גדולים.

כשמפרסמים לאורך זמן לומדים כיצד אנשים מגיבים לפרטים מסוימים בפרסומת ובהתאם לכך רצוי לשפר את הפרסומות וליצור אופטימיזציה.

תהליך לפרסום מודעה אפטקיווית

1. יוצרים מודעה חדשה. מגדירים מיקוד ותקציב.

2. מריצים את המודעה לאורך פרק זמן מסוים כדי לגבש נתונים סטטיסטיים. (צריך להריץ לאורך זמן מספיק ממושך כדי שאנשים יספיקו להגיב).

3. להעריך את התוצאות ולתת לנתונים/מספרים לדבר.

4. לעזוב מודעות שהפגינו תוצאות נמוכות מהמצופה, מכיוון שמטרת המודעה לגרום לאנשים לפעול.

5. לבסוף לבצע שינויים קריאייטיוויים במודעה. ליצור עותק מודעה חדש ומשופר ולהתחיל את כל התהליך שוב.

בדיקת A / B

האימג'ים שבוחרים להשתמש בהם במודעה הם גורם קריטי, המשפיע משמעותית על מידת התגובה למודעה. במסע פרסום אפשר לבדוק זאת ולהשוות בין תגובות לאימג'ים שונים (למשל גברים לעומת נשים). מתקבלות תוצאות שונות עבור קבוצות דמוגרפיות שונות. כך יוצרים אפקטיוויות של cost per click.

כדאי להריץ את המודעות לאורך זמן כלשהו על מנת לערוך ניסוי קטן ולאמוד את אפקטיוויות הקמפיין/מודעה מבחינה מספרית. צריך להבין לאיזו אוכלוסיה לכוון ולהקדיש את תקציב המודעה. לא צריך לנחש פשוט ללכת בעקבות המספרים (תוצאות הפרסום).

בדיקות מרובות משתנים: צריך לבדוק הבדלים בין מודעות שונות מרובות משתנים. לא רק נתון אחד מול שני (אימג' A מול אימג'B ) אלא כמה משתנים (אימג' A, 2$ עלות ליום, גברים בגיל 35–54 מול אימג' B, 10$ עלות ליום, נשים בגיל 21–30). מערבבים את הכל ורואים מה מניב תוצאות טובות יותר. בדיקה מרובת משתנים יעילה כשלא באמת יודעים איך הפרסום הולך לעבוד. כך בודקים ומבררים מה מתאים ומה לא. בסופו של דבר התוצאה היא מדידה. בוחנים עד שמוודאים שהעבודה נעשית בצורה הטובה ביותר ומקבלים את התמורה הרצויה בעלות נמוכה ככל שאפשר.

צריך להבטיח שהנתונים הסטטיסטיים שהתקבלו הם נכונים. יש לוודא שהמודעות מפורסמות די זמן בקרב קהל היעד כך שיהיה אפשר להשוות ביניהן ביעילות. עוד יש לוודא שאין קבוצה אחת בעלת מעט אנשים שיכולה להטות את התוצאות לטובה או לרעה.

במשך הזמן התהליך הזה עוזר ללמוד מי מגיב הכי טוב למודעות ומהם המשתנים המשפיעים על הצלחת המודעה והקמפיין כולו. ככל שלומדים כך מתייעלים וחוסכים כסף. כשעוקבים אחר הנתונים לאורך זמן אפשר ליצור תרשימים המצביעים על מגמות, ובאמצעותם ללמוד כמה יעיל הפרסום בפייסבוק. מה שעבד נכון בשבועיים-שלושה שבועות הראשונים של הקמפיין עשוי לא להתאים בשבוע השביעי או השמיני. ניהול נכון של קמפיין בפייסבוק דורש זמן, מאמץ ואנרגיה.

* הסיכום מבוסס על הסמינר: Facebook Success Summit 2010

Via Oren Ben Aderet רעיון גאוני שאף אחד עוד לא חשב עליו יכול לעלות גרושים – אבל שווה הרבה (וכסף לא מודד הכל בחיים…).

בעוד שהפרסומות בטלוויזיה הלכו והתמתנו עם השנים הפכו הפרומואים (לתוכניות הטלוויזיה) – גסים, בוטים ונמוכים. וזה עוד לפני שבחנו את המוצרים עצמם (ריאליטי, סדרות, טוק שאו וכד). מדוע בעצם? פעם, אם לא השכבת בחורה בבקיני על רכב לא יכולת למכור אותו, היום זה מרגיש קצת פאסה וחברות מתאמצות להחדיר יותר תחכום. ברוב המקרים הסקסיזם נשאר, האהבליות גם, אבל עדיין אפשר למצוא יותר פרסומות חכמות או סתם משעשעות בלי להשפיל סקטור מסוים (כן, אנחנו זוכרים את החומה של סלקום.. אבל הסערה סביבה מוכיחה שהתרגלנו לקבל מוצר קצת יותר גבוה וזה גם משהו…).

ועם זאת, נדמה שהפרומואים לא למדו את הלקח. הפרסום זז לכיוון נאור יותר והפרומואים… טוב, הם כל כך היסטריים וחייבים לבלוט שלא מספיק לתקוע בחורה בבקיני. צריך גם לתקוע אותה. היא צריכה למצוץ אצבע בארוטיות משתפכת גם אם היא תלמידה (אחת שיודעת, ערוץ המשפחה, הוט) והיא עושה את זה גם בשעה 2 בצהריים, או להשתגל בפראות (האחות ג'קי, ערוץ 3) ב5 אחה"צ, להתחרמן באווירת אורגיית-קולג' (גריק, ערוץ המשפחה) ושלא לדבר על פרומואי ערוץ 2…("היא מפרקת המשפחות", "הומואים מגעילים אותי"). בקיצור, דיכאון. ולא רק מהאספקט של "יש ילדים בבית", שגם זה מטריד ביותר, ולא רק מהאספקט שמצפצפים עלינו ועוברים על החוק! (שעות שידור, אורך פרסומות, מישהו?) – אלא בהכי בייסיק. ברמה האישית. פרומו שכזה הוא טרור. הוא אלים, הוא פוגעני, והוא תופס אותך לא מוכן. אני הרי לא הסכמתי לראות את הסדרה "אחת שיודעת", לדוגמה, אז למה היא פורצת לי כל רגע ומציעה לי הצעות מגונות?

מלבד הדגם הנקבי המעליב שעולה מהפרומואים (בנות הן רק לשעשוע או להרוס לך את החיים) – זה בעיקר מוביל למסקנה שצריך יותר שליטה בחיים. שמספיק עם כל ההתקפות הללו גם במרחב הפרטי, ומספיק עם הטמטום.
אז אולי בלי טלוויזיה? אבל אני אוהבת טלוויזיה! אולי רק בדי.וי.די\והורדות? יכול להיות, הרי עיתונים סיננתי כבר לפני שני עשורים. משתדלת לא לקרוא אותם. מתוך הנחה שדברים גדולים (גלעד שליט\מלחמה\מאסר של אולמרט) יגיעו אלי איכשהו… (וכמובן שעוד חרא מסתנן). ואם כבר לקרוא – אז רק במקומות שאני יודעת שלא יתקיפו אותי ויבעטו לי בקרביים (איך היא נאנסה? בברוטליות. כן הבנתי, למה צריך גם פירוט גרפי? למה זה טוב?). מגמת השליטה היא לא פתרון מוצלח ביותר. שליטה זה אומר צמצום – ויש הרבה בעיות עם זה, טוב יותר לו הסביבה התרבותית בה חיים היתה משתפרת בוקר אחד. אבל עד שזה יקרה לא נותר אלא להסתגר. המסקנה העגומה שכפי הנראה הטלוויזיה לא מתקדמת וכנראה שנצטרך לעזוב אותה. טוב, לא ממש אותה, רק את אלו השולטים בה – יס, הוט, קשת, רשת, שמשת… הצ'נליים לא מפותחים. נצטרך לרדת למחתרת. באסה. עוד פעם גטו.

למי שזה גם מפריע ומעוניין לנסות לשנות את מציאות חיינו מוזמן לשלוח מייל לפניות הציבור במשרד התקשורת, לגב' מירב שטרוסברג אלקבץ  strosbergm@moc.gov.il מי יודע אולי למישהו שם כן יהיה אכפת…

למרות שהמוצר שפילטרנט מייצרת עבור לקוחותיה הנו תקשורתי, בכל זאת החלטתי לבחון אותו על פי אותם עקרונות שכל מוצר חייב להישמע להם: מבחן חמשת ה-P's המוכר לרובנו עוד מימי התואר הראשון: Product, People, Place, Price, Promotion

Product
מוצר תוכן תקשורתי שמעניק ערך במידע שהוא מספק ובנגישותו לצרכן בערוצים הדיגיטליים – האינטרנט והסלולר. בקטלוג המוצרים הכולל של המותג הוא תופס מקום קטן מאוד ולמרות זאת יש לו תכונות שלעיתים חסרות לשאר המוצרים גם למוצרי הדגל.
הוא מספק לצרכן חוויה רגשית, חברתית ומעשירה. יש לו את היכולת לייצר שיחה ודיאלוג בין המותג לצרכנים שלו ובינם לבין עצמם.
הוא מתחדש, מתעדכן תדיר ונגיש לקהל הצרכנים במחשב, בסלולר ומחר גם בטלוויזיה.
עלויות היצור והתחזוקה נמוכות ולמעט איש קשר שהפירמה צריכה להקצות כל השאר נעשה אצלנו ב- Feelternet.
התמיכה שהוא מספק לערכי המותג, לבידול ולשאר המוצרים בקטלוג – גבוהה מאוד.

People
סביב מוצר התוכן מתפתחת קהילה המתבססת על תחום עניין ונושא משותף שמעורר שיחה בין חבריה ומצע תקשורתי בין הקהילה למותג

Place
שטח המדף שלו לא נמצא ברשתות השיווק הקמעונאיות ואין לו שוק חם ושוק קר. למעשה אין לו מדף הוא מוצר אינטרנטי בפורמט מגזין/בלוג שיש לו שלוחות בפורמט ניוזלטר ואפליקציות.
הוא מופץ לפייסבוק, לטוויטר, לפליקר, ליוטיוב ולאתר המותג. הוא מגיע ישירות לצרכן לתיבת המייל ול -RSS שלו, הוא נגיש לבלוגרים, לאתרים ולפורטלים ב – API וכמובן הוא ידידותי לגוגל.

המהפכה החברתית שינתה את ארכיטקטורת הרשת.
הניידות, הנגישות והזמן האמיתי, הפכו את כלי ההפצה לחלק אינטגרלי עם התוכן.

Price
התמחור שלו לצרכן הוא – חינם. ההכנסות אינן מגיעות ממכירת המוצר לקהל הצרכנים אלא מהיותו ערוץ תקשורתי ישיר למותג.
מניסיון רב שרכשנו, עלות חשיפה למותג בקמפיין פרסומי באינטרנט גבוהה עד פי שמונה מעלות החשיפה באמצעות המוצר התקשורתי שאנו מייצרים. החיסכון בעלויות פרסום ברשת מייצרות את ההכנסות מהמוצר.

Promotion
קמפיין ההחדרה והתחזוקה העיקרי למוצר מבוסס על נקודות המגע שיש למותג עם קהל הצרכנים הקיים והפוטנציאלי, וביניהם: נקודת המכירה, אתר האינטרנט, התכתובות הפיזיות והאלקטרוניות שלו, מוקדי השירות, תערוכות ואירועים בהם הוא משתתף והפרסומים שלו במדיה.

רצוי ואף מומלץ לתמוך בו גם במהלכי יחסי ציבור ושיתופי פעולה ברשת.

לסיכום – אם הוא עדיין לא מופיע בקטלוג המוצרים שלך זה הזמן לפנות ל- info שלנו.

והנה כמה דוגמאות:  reDesign;  e-yarok; flublog

]]> http://feelternet.com/blog/2009/09/03/%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%97%d7%9e%d7%a9%d7%aa-%d7%94-ps/feed/ 2 http://feelternet.com/blog/2009/05/02/%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/ http://feelternet.com/blog/2009/05/02/%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/#comments Sat, 02 May 2009 06:41:32 +0000 ‫אודי ארנסט‬ http://feelternet.com/blog/?p=444

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך – לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

הבאנרים שכולם אוהבים לשנוא עדיין משמשים כלי פרסומי אפקטיבי עבור המפרסמים.
האפקטיביות נשמרת בשל יכולות המדיה לעמוד בציפיות המפרסמים.
לכן זה רק טבעי ששוק טכנולוגיות הפרסום, מחפש דרכים לשיפור האפקטיביות,
ואכן יש עוד הרבה מה לשפר באיתור קהל המטרה ובמתן מענה רלוונטי בזמן אמת.
אמנם גם המודלים הכספיים נעים לכיוון של תשלום על הצלחה, אבל זה לפוסט נפרד.
אני רוצה להתמקד ב-3 פורמטים טכנולוגיים חדשניים:

פורמט מעניין הוא: ad gadgets
הגאדג'טים הם מיני אפליקציות ניידות המגישות מידע דינאמי ומכילות פונקציונליות על פי דרישה
ראו דוגמה של סטארט אפ ישראלי העובד בשת"פ עם גוגל.

mashup ads – פורמט נוסף המנצל את הווב הסמנטי ומובל על ידי סטארט אפ ישראלי .הפורמט מציג תכנים על פי הקונטקסט בו הוא נמצא. כדאי שתתנסו כדי להבין את הפוטנציאל הטמון.
סרטון הדגמה

הפורמט השלישי הוא: social ads
הפורמט מובל על ידי פייסבוק ומנצל את המלצות החברים והגרף החברתי.
לדעתי הם רק בתחילת הדרך. קראו את טים קנדל , אחראי המוניטיזציה של פייסבוק
בהחלט שווה מעקב ואנחנו נסקור אותו בהמשך.

מתוך בלוג חדש בשם Edge Economy של Harvard Business

השקתה של Facebook Beacon היא ללא ספק אחד הנושאים החמים והמעניינים של החודש האחרון.
ראשית, למי שלא מכיר- מדובר באפשרות חדשה מבית פייסבוק, המאפשרת לבעלי אתרים לקדם את העסק/המותג שלהם באופן ויראלי. איך? שתילת קוד פשוט באתר מאפשרת לגולשים לחלוק עם שאר החברים בקהילת פייסבוק את הפעולות שהם מבצעים באתר האינטרנט: רכישה, הרשמה לשירות או כל פעולה אחרת שהם בוחרים…
(קניתם ספר באמזון? החברים בפייסבוק יקבלו הודעה ב-feed).

מאז ההשקה בתחילת החודש, ויכוח סוער ניטש סביב עניין הפגיעה בפרטיות הגולש:
יש מחאה והיא, למרבה האירוניה, מתנהלת מעל דפי פייסבוק. גם באירופה לא ממש מתלהבים מהרעיון. יש גם כאלו שכבר חשבו על דרך לחסום את השירות.
<!–[if !supportLineBreakNewLine]–>
חשוב להבין שלגולש קיימת אפשרות opt-out. נכון, היא כרגע פרטנית לכל אתר וזה לא ממש נוח למי שרוצה באופן גורף להוציא עצמו מהמשחק. בסדר, אולי באמת הוגן יותר שהשירות יהיה ב-opt-in.
אבל על מה הרעש בעצם? מיליוני משתמשים צמאים לשתף, לראות ולהיראות.
פייסבוק הוא המקום בו יצר המציצנות ויצר החשיפה נפגשים- ולשני אלו חלק חשוב ומהותי בפופולאריות ובהצלחה שלו!
זה רק טבעי שהפלטפורמה הזו עוברת לשלב הבא בו נהיה עדים לשילוב של "החיים האמיתיים".
כל עוד פייסבוק משאירה בידי הגולש את שליטה לבחור איזה מידע יפורסם ואיזה ישאר פרטי- אין למעשה כל בעיה!

פייסבוק פתחה עולם חדש ומלהיב של אפשרויות עבור חברות ומותגים.
שילוב של הכלים החדשים: FB Pages ו- Beacon יחד עם הפלטפורמה הפתוחה לבניית אפליקציות, מאפשרת למעשה סגירה של מעגל שלם עבור המשווקים.
מי שלא יפעל בחוכמה וברגישות ימצא עצמו מחוץ למשחק ממילא – הכוח הוא של הגולשים (הרי זו מהות הווב2.0, שכחתם?). אם עושים את זה נכון- כולם יכולים להרוויח (גם פייסבוק, גם המשווק וגם הגולש).
מי שיעשה שימוש מושכל ויצירתי ויביא ערך אמיתי לגולשים ישחק אותה בגדול.
ככה זה בחיים

בפרק הסוגר את העונה השלישית של "הפמליה" (אין ספוילר), הכוכב וינסנט ופמיילתו (ההורסת לכשעצמה) יוצאים לעשות קצת שופינג ולבדוק את האפשרות להחליף את סוכן השחקנים שלו – ארי (המבריק לכשעצמו!). הוליווד הרוויה בסוכנים, חברות, יחצ"נים ומתווכים מכל סוג שהוא..- ערוכה לקרב:
לכל משרד שהם מגיעים – הם נכנסים לאולם ישיבות מפואר עם כל צוות העובדים ועם מצגת על מסך ענק. במצגת, הבטחה למתג את וינסנט כראוי למעמדו: מקדונלד'ס, קוקה קולה ו… וינסנט צ'ייס, במקום אחר: מרצדס, אפל, וויני. וכך, ממשרד למשרד, אנחנו מגלים שהדיבור השיווקי הדהוי והקלישאי נודד עמם.

אני פותחת השבוע את טיים אאוט עם מתקפת הארי פוטר מכל עבר. מה שצד את עיני היה משפט שאמרה קניינית ספרים של רשת גדולה (עמ' 99, אם תרצו), על הארי פוטר, הנה הציטוט:
"הארי פוטר הוא אכן מותג בינלאומי, או ליתר דיוק גלובלי, כמו סוני וקוקה קולה"

וואלה, הארי פוטר, וינסנט צ'ייס וקוקה קולה
המבט המושחז של יוצרי הפמליה – שוב הצליח להם בגדול

נכון, אין לכחש פוטר הוא מותג. אם תרצו, גלובלי (גם בנמיביה?), ולכאורה הציטוט לא צריך להקפיץ את הפיוז. אבל, לעזאזל, אני צריכה לשים יד על ספר המותגים הגדול שאנשי השיווק מעבירים מאחד לשני, ומשננים בחדרי ישיבות.