ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'פרסום'

בעוד שהפרסומות בטלוויזיה הלכו והתמתנו עם השנים הפכו הפרומואים (לתוכניות הטלוויזיה) - גסים, בוטים ונמוכים. וזה עוד לפני שבחנו את המוצרים עצמם (ריאליטי, סדרות, טוק שאו וכד). מדוע בעצם? פעם, אם לא השכבת בחורה בבקיני על רכב לא יכולת למכור אותו, היום זה מרגיש קצת פאסה וחברות מתאמצות להחדיר יותר תחכום. ברוב המקרים הסקסיזם נשאר, האהבליות גם, אבל עדיין אפשר למצוא יותר פרסומות חכמות או סתם משעשעות בלי להשפיל סקטור מסוים (כן, אנחנו זוכרים את החומה של סלקום.. אבל הסערה סביבה מוכיחה שהתרגלנו לקבל מוצר קצת יותר גבוה וזה גם משהו…).

ועם זאת, נדמה שהפרומואים לא למדו את הלקח. הפרסום זז לכיוון נאור יותר והפרומואים… טוב, הם כל כך היסטריים וחייבים לבלוט שלא מספיק לתקוע בחורה בבקיני. צריך גם לתקוע אותה. היא צריכה למצוץ אצבע בארוטיות משתפכת גם אם היא תלמידה (אחת שיודעת, ערוץ המשפחה, הוט) והיא עושה את זה גם בשעה 2 בצהריים, או להשתגל בפראות (האחות ג'קי, ערוץ 3) ב5 אחה"צ, להתחרמן באווירת אורגיית-קולג' (גריק, ערוץ המשפחה) ושלא לדבר על פרומואי ערוץ 2…("היא מפרקת המשפחות", "הומואים מגעילים אותי"). בקיצור, דיכאון. ולא רק מהאספקט של "יש ילדים בבית", שגם זה מטריד ביותר, ולא רק מהאספקט שמצפצפים עלינו ועוברים על החוק! (שעות שידור, אורך פרסומות, מישהו?) - אלא בהכי בייסיק. ברמה האישית. פרומו שכזה הוא טרור. הוא אלים, הוא פוגעני, והוא תופס אותך לא מוכן. אני הרי לא הסכמתי לראות את הסדרה "אחת שיודעת", לדוגמה, אז למה היא פורצת לי כל רגע ומציעה לי הצעות מגונות?

מלבד הדגם הנקבי המעליב שעולה מהפרומואים (בנות הן רק לשעשוע או להרוס לך את החיים) - זה בעיקר מוביל למסקנה שצריך יותר שליטה בחיים. שמספיק עם כל ההתקפות הללו גם במרחב הפרטי, ומספיק עם הטמטום.
אז אולי בלי טלוויזיה? אבל אני אוהבת טלוויזיה! אולי רק בדי.וי.די\והורדות? יכול להיות, הרי עיתונים סיננתי כבר לפני שני עשורים. משתדלת לא לקרוא אותם. מתוך הנחה שדברים גדולים (גלעד שליט\מלחמה\מאסר של אולמרט) יגיעו אלי איכשהו… (וכמובן שעוד חרא מסתנן). ואם כבר לקרוא - אז רק במקומות שאני יודעת שלא יתקיפו אותי ויבעטו לי בקרביים (איך היא נאנסה? בברוטליות. כן הבנתי, למה צריך גם פירוט גרפי? למה זה טוב?). מגמת השליטה היא לא פתרון מוצלח ביותר. שליטה זה אומר צמצום - ויש הרבה בעיות עם זה, טוב יותר לו הסביבה התרבותית בה חיים היתה משתפרת בוקר אחד. אבל עד שזה יקרה לא נותר אלא להסתגר. המסקנה העגומה שכפי הנראה הטלוויזיה לא מתקדמת וכנראה שנצטרך לעזוב אותה. טוב, לא ממש אותה, רק את אלו השולטים בה - יס, הוט, קשת, רשת, שמשת… הצ'נליים לא מפותחים. נצטרך לרדת למחתרת. באסה. עוד פעם גטו.

למי שזה גם מפריע ומעוניין לנסות לשנות את מציאות חיינו מוזמן לשלוח מייל לפניות הציבור במשרד התקשורת, לגב' מירב שטרוסברג אלקבץ  strosbergm@moc.gov.il מי יודע אולי למישהו שם כן יהיה אכפת…

למרות שהמוצר שפילטרנט מייצרת עבור לקוחותיה הנו תקשורתי, בכל זאת החלטתי לבחון אותו על פי אותם עקרונות שכל מוצר חייב להישמע להם: מבחן חמשת ה-P's המוכר לרובנו עוד מימי התואר הראשון: Product, People, Place, Price, Promotion

Product
מוצר תוכן תקשורתי שמעניק ערך במידע שהוא מספק ובנגישותו לצרכן בערוצים הדיגיטליים - האינטרנט והסלולר. בקטלוג המוצרים הכולל של המותג הוא תופס מקום קטן מאוד ולמרות זאת יש לו תכונות שלעיתים חסרות לשאר המוצרים גם למוצרי הדגל.
הוא מספק לצרכן חוויה רגשית, חברתית ומעשירה. יש לו את היכולת לייצר שיחה ודיאלוג בין המותג לצרכנים שלו ובינם לבין עצמם.
הוא מתחדש, מתעדכן תדיר ונגיש לקהל הצרכנים במחשב, בסלולר ומחר גם בטלוויזיה.
עלויות היצור והתחזוקה נמוכות ולמעט איש קשר שהפירמה צריכה להקצות כל השאר נעשה אצלנו ב- Feelternet.
התמיכה שהוא מספק לערכי המותג, לבידול ולשאר המוצרים בקטלוג - גבוהה מאוד.

People
סביב מוצר התוכן מתפתחת קהילה המתבססת על תחום עניין ונושא משותף שמעורר שיחה בין חבריה ומצע תקשורתי בין הקהילה למותג

Place
שטח המדף שלו לא נמצא ברשתות השיווק הקמעונאיות ואין לו שוק חם ושוק קר. למעשה אין לו מדף הוא מוצר אינטרנטי בפורמט מגזין/בלוג שיש לו שלוחות בפורמט ניוזלטר ואפליקציות.
הוא מופץ לפייסבוק, לטוויטר, לפליקר, ליוטיוב ולאתר המותג. הוא מגיע ישירות לצרכן לתיבת המייל ול -RSS שלו, הוא נגיש לבלוגרים, לאתרים ולפורטלים ב - API וכמובן הוא ידידותי לגוגל.

המהפכה החברתית שינתה את ארכיטקטורת הרשת.
הניידות, הנגישות והזמן האמיתי, הפכו את כלי ההפצה לחלק אינטגרלי עם התוכן.

Price
התמחור שלו לצרכן הוא - חינם. ההכנסות אינן מגיעות ממכירת המוצר לקהל הצרכנים אלא מהיותו ערוץ תקשורתי ישיר למותג.
מניסיון רב שרכשנו, עלות חשיפה למותג בקמפיין פרסומי באינטרנט גבוהה עד פי שמונה מעלות החשיפה באמצעות המוצר התקשורתי שאנו מייצרים. החיסכון בעלויות פרסום ברשת מייצרות את ההכנסות מהמוצר.

Promotion
קמפיין ההחדרה והתחזוקה העיקרי למוצר מבוסס על נקודות המגע שיש למותג עם קהל הצרכנים הקיים והפוטנציאלי, וביניהם: נקודת המכירה, אתר האינטרנט, התכתובות הפיזיות והאלקטרוניות שלו, מוקדי השירות, תערוכות ואירועים בהם הוא משתתף והפרסומים שלו במדיה.

רצוי ואף מומלץ לתמוך בו גם במהלכי יחסי ציבור ושיתופי פעולה ברשת.

לסיכום - אם הוא עדיין לא מופיע בקטלוג המוצרים שלך זה הזמן לפנות ל- info שלנו.

והנה כמה דוגמאות:  reDesign;  e-yarok; flublog

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך - לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו - אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות - להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה - להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

הבאנרים שכולם אוהבים לשנוא עדיין משמשים כלי פרסומי אפקטיבי עבור המפרסמים.
האפקטיביות נשמרת בשל יכולות המדיה לעמוד בציפיות המפרסמים.
לכן זה רק טבעי ששוק טכנולוגיות הפרסום, מחפש דרכים לשיפור האפקטיביות,
ואכן יש עוד הרבה מה לשפר באיתור קהל המטרה ובמתן מענה רלוונטי בזמן אמת.
אמנם גם המודלים הכספיים נעים לכיוון של תשלום על הצלחה, אבל זה לפוסט נפרד.
אני רוצה להתמקד ב-3 פורמטים טכנולוגיים חדשניים:

פורמט מעניין הוא: ad gadgets
הגאדג'טים הם מיני אפליקציות ניידות המגישות מידע דינאמי ומכילות פונקציונליות על פי דרישה
ראו דוגמה של סטארט אפ ישראלי העובד בשת"פ עם גוגל.

mashup ads - פורמט נוסף המנצל את הווב הסמנטי ומובל על ידי סטארט אפ ישראלי .הפורמט מציג תכנים על פי הקונטקסט בו הוא נמצא. כדאי שתתנסו כדי להבין את הפוטנציאל הטמון.
סרטון הדגמה

הפורמט השלישי הוא: social ads
הפורמט מובל על ידי פייסבוק ומנצל את המלצות החברים והגרף החברתי.
לדעתי הם רק בתחילת הדרך. קראו את טים קנדל , אחראי המוניטיזציה של פייסבוק
בהחלט שווה מעקב ואנחנו נסקור אותו בהמשך.


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן