מחשבות על אטלנטיס החדשה
פרנסיס בייקון, מי שחיבר את "אטלנטיס החדשה", שאף לחברה מתוקנת, אוטופית, נקייה.
"ידע הוא כוח", הוא משפט שחקק כבר במאה ה-17, כשהמדעים החלו צעדיהם הראשונים לקראת ניתוק מהפילוסופיה, וזו האחרונה השתחררה לא מכבר מצילה של הדת.
באטלנטיס החדשה – אספו ידע ומיינו אותו. ערכו ניסויים אמפיריים, חקרו, הגיעו למסקנות ובעיקר שאפו להכרת הטבע באורח אמיתי וללא ספקות. אבל ספק, כידוע, הוא מוצר בילט-אין בטבעו של האדם, ובמהותו יקר ערך, מוביל להתמיד בחידושים, בכפירה ובהפרכות, וכמעט תמיד מצליח להגיע לאיזה גילוי אמיתי (לפחות עד לבואה של תיאוריה חדשה). בייקון רצה לבער את הבערות, האמונות התפלות, והניחושים, ולשפר את איכות חיי כל התושבים שלוקחים חלק פעיל בבניית החברה. ובכל זאת יש משהו עוכר שלווה בבית שלמה (היכל החכמה שנבנה באטלנטיס). אמנם הידע המצטבר מנוצל לטובת האדם, ויש לו הרבה מסננים (יחס ישיר בין מחקר ואיכות חיים, מחקר בלתי תלוי, מבנה היררכי וכיוב'), אבל אני מניחה (בייקון לא סיים את הספר) שגם באוטופיה הזו, תוך כמה שנים על היבשת, וכוח הידע יכול היה להיתרגם גם למימדים מפחידים יותר – שבסופו של דבר היו מכחידים את החזון.
נדמה שבפייסבוק, אפשר להתחקות אחר השתלשלות הטבע האנושי. כי בדומה לאטלנטיס, גם כאן מתיישבים חדשים רואים במקום את ביתם ומגבשים בו עקרונות לחיי שיתוף, וגם כאן יש מפעל אחד שכולם מזינים אותו, ובדומה לבייקון, גם הידע כאן ניתן לכולם והוא מתועל לטובת האדם ולצרכיו. אבל, בניגוד לאוטופיה, הרשת לא מנוהלת באופן היררכי וערכי, וכבר ראינו את הביקון (של פייסבוק), חורג - בהופכו כוח פרודוקטיבי חיובי לכוח מאיים.
ידע הוא כוח. הוא גם כוחני. לאורך ההיסטוריה הכוח הזה שימש קבוצה קטנה של אנשים – על האינטרסים (כנסיה), ועל האידיאלים (קומוניזם) שלהם – לטוב ולרע. לא נפטרנו מהדואליות הזו, והשאלה היא רק גובה המחיר שנשלם. אזרחי פייסבוק, בעטו בביקון, בגרסתו הלא מעובדת, והצליחו להשיב את הסדר בממלכה. אבל מחר הפעילים ישכחו על מה היתה המהומה ויירדמו בשמירה. כן, זה גם טבע אנושי שמקנן בנו.
שמרני ככל שזה ישמע, לא באמת השתנינו. נחמד לנו לחשוב שביטול אליטת כוח אחת והעברתו להמונים, הוא המעשה ההפוך (ולכן גם הנכון), אבל האמת היא, שהכוח שההמון צובר, מסוכן בדיוק כמו כל הגמוניה אחרת (ואעז ואומר שאפילו יותר, משום שקבוצה קטנה קל לזהות ולמרוד בה, אבל משהו ערטילאי כמו "כולם", הוא הרבה יותר טריקי).
גם האטלנטיס הזו תשקע יום אחד, והיא תגרוף עמה את "חכמת ההמון", את "שיטת המִדרוג", וה"שיתוף". אך אל דאגה, כמאמר הפולקלור, היבשת הזו צפה אחת ל-100 שנה.
תגובות אחרונות