פורטוגל מארחת זה השנה השניה את פסטיבל OFFF למדיה ותרבות דיגיטלית. הפסטיבל מיועד למעצבים ואמנים דיגיטליים ומביא את השמות הגדולים בתחומים אלה - החל מותיקים כגון פולה שר ונוויל ברודי, עד כאלה המיוחסים לדור החדש - ג'ושוע דייויס, למשל.
היום הראשון נפתח בלא מעט תקלות. זוהי הפעם הראשונה שהפסטיבל מתארח באוריאס, פרבר מקסים ושקט של ליסבון, קרוב לשפת הים. נדמה שהמקום בהחלט מסוגל להחזיק אפילו יותר מ-4,000 מבקרי האירוע, אך נראה שהצוות עצמו לא היה מוכן מנטאלית לספוג כמות כזו של אנשים, והתורים הארוכים נסחבו במהלך כל שעות הבוקר, אל תוך הצהריים. באיחור של שעה וחצי נפתחה המצגת הראשונה של הפסטיבל ע"י נוויל ברודי, שהתלונן על האקוסטיקה הנוראית באולם הראשי, שההד בו שכפל את קולו כך שאפילו הוא לא היה מסוגל להקשיב לעצמו.
על אף התקלות הראשונות האלה, יומו הראשון של פסטיבל OFFF נראה מבטיח ביותר, ועל פניו היה מוצלח. רשימת מציגים מעניינים ומעוררי השראה עלתה היום - אמנם נוויל ברודי לא חידש בהרבה, והיווה פתיחה מנומסת כשסגר ואמר "אני, כמוכם, מצפה ללמוד מהאנשים שיציגו כאן", אך הבאים אחריו סיפקו את הסחורה.
לצערנו פספסנו את מולטיטאץ' ברצלונה כשבחרנו ללכת לאכול ארוחת צהריים, אבל המיצג שלהם - Multitouch Space Invaders - יהיה זמין לקהל במשך כל ימי הפסטיבל; המעצב-מתכנת קרסטן שמידט הציג מספר עבודות אמנות-גנרטיבית מקסימות ושובות לב; קבוצת העל United Visual Artists הביאו כמה דוגמאות מרתקות מהפורטפוליו שלהם, כמו קטעי הוידאו שיצרו למופעים של מאסיב אטאק והכמיקל בראדרס, יחד עם כמה פרוייקטים ניסיוניים שחלקם אף לא הגיעו לידי מימוש; עמית פיטרו וג'יימס פאטרסון הציגו כמה פרוייקטים בתחום הציור שהשאירו אותנו פעורי-פה, למשל ה-Sonic Wire Sculpture; כריס מילק, במאי הקליפים הוורסטילי, סגר את הערב עם מספר קליפים שביים, בין השאר ל-U2 ולקנייה ווסט.
איכזבה אותנו הפרזנטציה של ג'ייסון ברוג'ס, שעשה רושם של אדם כריזמטי וסוחף, אך עם זאת הציג את הפרוייקטים באופן שהדגים כמה הכוונה מאחוריהם שטחית ומלאכותית. עבודותיו החווירו במיוחד לאור העובדה שהציג אחרי קרסטן שמידט ולפני UVA.
חוץ מההרצאות, ניתן היה לחזות במופעי מוסיקה אלקטרונית בחלל נפרד, לרכוש יצירות אמנות ומוצרים מעוצבים בבזאר ולחוות מגוון של מיצבים דיגיטליים (מולטיטאץ' ברצלונה כאמור, אך גם מוצרי קונספט חדשים של מיקרוסופט, שהציגו את השולחן האינטראקטיבי שלהם בשיתוף עם נוקיה, ומשטח ציור ציבורי שהקרין ציורים של הקהל על מסך אינטראקטיבי רחב. כמו כן, במהלך ההרצאות ניתן לשאת את העיניים לתקרה ולקרוא "משאלות טוויטר" שהביעו משתתפים באירוע.
קונספט הפסטיבל, Fail Gracefully, שפאנל המוקדש לנושא זה יתקיים בשבת, גרם למציגים להוציא מהבוידעם עבודות שונות ש"נכשלו" בדרכים שונות, למשל נדחו ע"י הלקוח; מקריאת ההקדמה בנושא בקטלוג הפסטיבל, נראה שהמציגים מעדיפים להסתכל על הנושא באופן מילולי, בעוד שמושג ההיכשלות בא לידי ביטוי לאו דווקא בכשלונות הוודאיים שלנו, אלא דווקא בעבודות הטובות יותר שלנו - שלעתים "נכשלות" בכך שאנשים מסוימים אינם מבינים אותן, כאשר הן יוצאות מקונטקסט או כאשר הן מוצגות באמצעים לא מתאימים.
היה מעניין לראות מיהם כל אלפי האנשים שהזמינו כרטיסים. להערכתנו, מדובר ברוב מקומי של סטודנטים (המבלים את חופשת האביב שלהם בשבוע זה), אך שמחנו לראות אנשים מכל העולם - פולין, קוריאה, ארה"ב…
חוץ מזה - ליסבון האביבית מדליקה, האווירה צעירה ומחשמלת ויש הרבה מה לראות ולעשות. צ'או!
תגובות אחרונות