ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'ווידג’ט'

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך – לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

אפליקציה חדשה בפייסבוק


כמו ארז קומורובסקי ללחם ככה נורית רווה לקפה. אם היא לא היתה מגיעה בזמן עם ה"אספרסו בר" שלה, אולי היינו מתבלבלים וחושבים שסטארבאקס זה גורמה. אבל נורית הביאה לקהל התל אביבי שלה (ומחוצה לו) בדיוק את מה שהוא חיפש – איכות ועדכנות. ולנו לא היה קשה לסגל את החיך, במיוחד בהתחשב בעובדה שאנחנו  מהווים נקודת מפגש בין התרבות האירופית על בתי הקפה המשובחים שלה (בעיקר, איטליה, צרפת), לבין בתי הקפה של אנשי המזרח, שידעו ללגום קפה שחור חזק עוד בטרם החלב יבש משפתותיהם (טוב, אולי באלכסנדריה ובבגדד). אז עכשיו כל אחד יכול להסתובב בניו יורק, בירת הקוליות, ולרטון בזעף סופר-ענייני: "לעזאזל, הם לא יודעים מה זה קפה טוב".
ולמה כל שיר ההלל הזה? כי כשרווה נכנסה למשרדינו, ידענו מיד שלהציג לה קורא ר.ס.ס זה לא בדיוק התשובה שהיא תהיה מוכנה לקבל כפתרון ווב 2.0.


לפני 15 שנה היא שינתה פה את המפה, וגם עכשיו היא הולכת לתת בראש.

ועם התובנה הזאת הוחלט להרים סניף אספרסו בר חדש – בפייסבוק.

ביחד עם המעצב דני "הטייס" ועוד כמה נלהבים – יצאה בימים אלה אפליקציה חדשה ומרעננת של אספרסו בר, המאפשרת, כמו בחיים האמיתיים, להזמין חברים לקפה (הפוך. אחד סוכר, אם שאלתם).

 

האפליקציה במהותה חברתית. ראשית, היא מאפשרת להציג את פרופיל הקפה שלכם (אספרסו ארוך, אנחנו מנחשים), לתזכר העדפות נוספות (ביסקוטי?), ולדווח על הסניף השכונתי שלכם (יהודה המכבי, רוטשילד…?), שנית – אתם יכולים למרפק חברים עם האפליקציה, לשלוח הפוך, אייס קפה, ביס מהבראוני, או משהו אחר, ולבסוף – כשקצת נמאס לשבת בסניף הווירטואלי, תוכלו בעזרת האפליקציה לקבוע עם חברים בסניפי אספרסו בר הקונקרטיים. וגם: להצטרף למועדון החברים ולזכות בהנחה, ובהמשך נוכל להזמין חבר לקפה שימומש בסניף בעזרת הסלולר.

 

אז חוץ מזה שאנחנו נשתעשע באפליקציה ונקווה שגם אתם תעשו זאת, החידוש הגדול הוא שהזירה הזאת הופכת לגיטימית. כמו עם הקפה, גם כאן, רווה היא הסנונית, ואחריה יגיעו עוד רבים, כאלו שיפנימו שאנחנו לא רק משחקים כאן. לתשומת לב הבלוגרים, המרושתתים, מעצבים, אנשי תוכן, טכנולוגיה, ועוד.

להציץ באפליקציה אפשר כאן

נשמח לתגובות.


 

הבאנרים שכולם אוהבים לשנוא עדיין משמשים כלי פרסומי אפקטיבי עבור המפרסמים.
האפקטיביות נשמרת בשל יכולות המדיה לעמוד בציפיות המפרסמים.
לכן זה רק טבעי ששוק טכנולוגיות הפרסום, מחפש דרכים לשיפור האפקטיביות,
ואכן יש עוד הרבה מה לשפר באיתור קהל המטרה ובמתן מענה רלוונטי בזמן אמת.
אמנם גם המודלים הכספיים נעים לכיוון של תשלום על הצלחה, אבל זה לפוסט נפרד.
אני רוצה להתמקד ב-3 פורמטים טכנולוגיים חדשניים:

פורמט מעניין הוא: ad gadgets
הגאדג'טים הם מיני אפליקציות ניידות המגישות מידע דינאמי ומכילות פונקציונליות על פי דרישה
ראו דוגמה של סטארט אפ ישראלי העובד בשת"פ עם גוגל.

mashup adsפורמט נוסף המנצל את הווב הסמנטי ומובל על ידי סטארט אפ ישראלי .הפורמט מציג תכנים על פי הקונטקסט בו הוא נמצא. כדאי שתתנסו כדי להבין את הפוטנציאל הטמון.
סרטון הדגמה

הפורמט השלישי הוא: social ads
הפורמט מובל על ידי פייסבוק ומנצל את המלצות החברים והגרף החברתי.
לדעתי הם רק בתחילת הדרך. קראו את טים קנדל , אחראי המוניטיזציה של פייסבוק
בהחלט שווה מעקב ואנחנו נסקור אותו בהמשך.

ברגע שלטלוויזיה נוספו מסכים אחרים – אינטראקטיביים, מִנהגיו של הצופה הפסיבי, אותו "תפוח אדמה" מסורתי – השתנו. הוא כבר אינו אותו אחד שלוחץ על מתג ה-OFF במוח כל אימת שמסך נדלק.

ה couch potato-החדש הוא כיום משתמש ששדרג את החוויה בהתאם ליכולות המדיום שלו. ברשת, הוא רוצה להיות מעורב, הוא מחפש ריגוש וגילויים חדשים, והוא בעיקר מתייחס למסך המחשב כאל משטח חוויה.

ככל שהפס הרחב גדל, אנו צופים בשינוי צריכת המידע: מגישה אינפורמטיבית לגישה חווייתית-בידורית-פרסומית. זו הזדמנות פז לספר את סיפור המותג.

הסיפור שהורגלנו לשמוע בנרטיב צפוי של התחלה, אמצע וסוף, מקבל לפתע ספין דינאמי דרך שילוב של וידאו או אנימציה, גרפיקה, סאונד, טקסט, תמונה ותלת מימד – הכול על מסך אחד והכול באינטראקציה ושליטה של המשתמש. חוויה שדומה יותר לתקשורת האנושית – עשירה יותר, מלאה בניואנסים ודורשת אקטיביות.

כדי לייצר ולהתאים את החוויה לכל פורמט או ערוץ, דרושה הבנה מעמיקה וניסיון בדיסציפלינות שונות. יש לתת קרדיט ל- POTATO החדש, הוא כבר לא נשען לאחור למעמקי הכורסה – הוא נשען קדימה לעבר המסך.

Feelternet ערוכה לקאוץ' פוטטו החדש, ואתם, אגב, מוזמנים לצפות בו באתר שלנו (שעולה בשלבים…) www.feelternet.com


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן