|
פבר'
4
|
לכבוד ט"ו בשבט 2010 השקנו את יצורי היער החדשים של קק"ל - שומשום חובב האתגרים, צחי הטייל העצלן, לילי המעופפת, בומבה הסקרן ועל כל החבורה מנצח המדריך יערון.
על האיורים המקסימים אחראי מתן ליברמן ויש גם מיניסייט מושקע ששוה לבקר בו!
 |
2 תגובות קטגוריות: אירועים, לקוחות ו מדיה חברתית |  |
|
נוב'
2
|
ביום שישי ראיתי את להקת המחול - Hubbard Street Dance Chicago במשכן האופרה בת"א. אז נכון שזוג כרטיסים עולה 500 ש' ונכון שאנחנו גרים 10 דקות משם וגם נכון שבאותו היום סתם התבטלנו בבית - עדיין, עם פתיחת ארובות השמיים, כשלנו בתזמון ואיחרנו ברבע שעה! מה שגרר את דחיפתנו ליציע של היציע, נפילה לא מסוגננת על גבר מגונדר, והרבה שששש… מסביב. מזל שההפסקה הראשונה הפציעה כעבור עשר דקות שאותה ניצלנו לחזור למושבים המקוריים (והסופר-מצויינים) שהיו לנו.
הלהקה - מדהימה, הטכניקה - לא רואים דברים כאלו: השורשים נטועים עמוק במחול הקלסי המוקפד, האלגנטי ושהלוקח עצמו ברצינות רבה (מידי), והזרועות שלוחות אל המחול המודרני העכשווי מלא המעוף והטבול בניצני הומור מתוחכם.
החלק הראשון (שראינו רק את סופו וממרחקים) היה מר-מתוק, עם מוזיקה של מנדלסון ומונטוורדי וקטעים מהפנטים ביופיים, הקטע האמצעי אמנם הציג את כל טווח התנועה שיכול להיות לרקדן אך שעמם בחוסר ייחוד, ובשלישי - פרצה שמחת בית השואבה עם מקצבים ערביים-צפון אפריקאיים המוכרים לאוזן הישראלית. הנה סרטון.
יפה - אין מה לומר, אבל ככל שהמופע התקדם התגנבה התחושה שאחרי היכולות הגבוהות נשארים מרוקנים. המחול לא מצליח להמריא ולסחוף. ולמה? אולי כי החיים בשיקגו ממש טובים, וכידוע במקום ממש טוב - הייאוש נעשה ממש נוח. הלהקה עושה הכל, ומתנסה במאה סגנונות אבל היא לא אומרת כלום, לא מרגישים עמוד שדרה.
הם רוקדים יפה - אבל הם לא רוקדים מהבטן
הם רוקדים נכון - אבל הם לא רוקדים אמיתי
אין מה לעשות, כשאין ללהקה אמת משלה - זה מורגש.
נראה לי שאני מעדיפה קצת חספוס, קצת טעויות, קצת "לא גמור", קצת התרסקות על הבמה, על פני 100% אסתטיקה נכונה ישר לפנים. אבל היה יפה! יפה מאד אפילו!
|
מאי
8
|
פורטוגל מארחת זה השנה השניה את פסטיבל OFFF למדיה ותרבות דיגיטלית. הפסטיבל מיועד למעצבים ואמנים דיגיטליים ומביא את השמות הגדולים בתחומים אלה - החל מותיקים כגון פולה שר ונוויל ברודי, עד כאלה המיוחסים לדור החדש - ג'ושוע דייויס, למשל.
היום הראשון נפתח בלא מעט תקלות. זוהי הפעם הראשונה שהפסטיבל מתארח באוריאס, פרבר מקסים ושקט של ליסבון, קרוב לשפת הים. נדמה שהמקום בהחלט מסוגל להחזיק אפילו יותר מ-4,000 מבקרי האירוע, אך נראה שהצוות עצמו לא היה מוכן מנטאלית לספוג כמות כזו של אנשים, והתורים הארוכים נסחבו במהלך כל שעות הבוקר, אל תוך הצהריים. באיחור של שעה וחצי נפתחה המצגת הראשונה של הפסטיבל ע"י נוויל ברודי, שהתלונן על האקוסטיקה הנוראית באולם הראשי, שההד בו שכפל את קולו כך שאפילו הוא לא היה מסוגל להקשיב לעצמו.
על אף התקלות הראשונות האלה, יומו הראשון של פסטיבל OFFF נראה מבטיח ביותר, ועל פניו היה מוצלח. רשימת מציגים מעניינים ומעוררי השראה עלתה היום - אמנם נוויל ברודי לא חידש בהרבה, והיווה פתיחה מנומסת כשסגר ואמר "אני, כמוכם, מצפה ללמוד מהאנשים שיציגו כאן", אך הבאים אחריו סיפקו את הסחורה.
לצערנו פספסנו את מולטיטאץ' ברצלונה כשבחרנו ללכת לאכול ארוחת צהריים, אבל המיצג שלהם - Multitouch Space Invaders - יהיה זמין לקהל במשך כל ימי הפסטיבל; המעצב-מתכנת קרסטן שמידט הציג מספר עבודות אמנות-גנרטיבית מקסימות ושובות לב; קבוצת העל United Visual Artists הביאו כמה דוגמאות מרתקות מהפורטפוליו שלהם, כמו קטעי הוידאו שיצרו למופעים של מאסיב אטאק והכמיקל בראדרס, יחד עם כמה פרוייקטים ניסיוניים שחלקם אף לא הגיעו לידי מימוש; עמית פיטרו וג'יימס פאטרסון הציגו כמה פרוייקטים בתחום הציור שהשאירו אותנו פעורי-פה, למשל ה-Sonic Wire Sculpture; כריס מילק, במאי הקליפים הוורסטילי, סגר את הערב עם מספר קליפים שביים, בין השאר ל-U2 ולקנייה ווסט.
איכזבה אותנו הפרזנטציה של ג'ייסון ברוג'ס, שעשה רושם של אדם כריזמטי וסוחף, אך עם זאת הציג את הפרוייקטים באופן שהדגים כמה הכוונה מאחוריהם שטחית ומלאכותית. עבודותיו החווירו במיוחד לאור העובדה שהציג אחרי קרסטן שמידט ולפני UVA.
חוץ מההרצאות, ניתן היה לחזות במופעי מוסיקה אלקטרונית בחלל נפרד, לרכוש יצירות אמנות ומוצרים מעוצבים בבזאר ולחוות מגוון של מיצבים דיגיטליים (מולטיטאץ' ברצלונה כאמור, אך גם מוצרי קונספט חדשים של מיקרוסופט, שהציגו את השולחן האינטראקטיבי שלהם בשיתוף עם נוקיה, ומשטח ציור ציבורי שהקרין ציורים של הקהל על מסך אינטראקטיבי רחב. כמו כן, במהלך ההרצאות ניתן לשאת את העיניים לתקרה ולקרוא "משאלות טוויטר" שהביעו משתתפים באירוע.
קונספט הפסטיבל, Fail Gracefully, שפאנל המוקדש לנושא זה יתקיים בשבת, גרם למציגים להוציא מהבוידעם עבודות שונות ש"נכשלו" בדרכים שונות, למשל נדחו ע"י הלקוח; מקריאת ההקדמה בנושא בקטלוג הפסטיבל, נראה שהמציגים מעדיפים להסתכל על הנושא באופן מילולי, בעוד שמושג ההיכשלות בא לידי ביטוי לאו דווקא בכשלונות הוודאיים שלנו, אלא דווקא בעבודות הטובות יותר שלנו - שלעתים "נכשלות" בכך שאנשים מסוימים אינם מבינים אותן, כאשר הן יוצאות מקונטקסט או כאשר הן מוצגות באמצעים לא מתאימים.
היה מעניין לראות מיהם כל אלפי האנשים שהזמינו כרטיסים. להערכתנו, מדובר ברוב מקומי של סטודנטים (המבלים את חופשת האביב שלהם בשבוע זה), אך שמחנו לראות אנשים מכל העולם - פולין, קוריאה, ארה"ב…
חוץ מזה - ליסבון האביבית מדליקה, האווירה צעירה ומחשמלת ויש הרבה מה לראות ולעשות. צ'או!
|
מאי
2
|
חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).
1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים
2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)
3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות
4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים
5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים
עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:
1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים
2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות
3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות
4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים
5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך - לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.
*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי
Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.
|
מרץ
24
|
המאבק כנגד תאונות הדרכים תמיד היה היסטרי. כן, מוות = היסטריה ולכן באמת, כל חלום יכול להסתיים באסון. אם אפשר לראות קרביים מרוטשים מתחת למשאית סמיטריילר - שנבין טוב-טוב מה זה סכנה - מצוין! . לא משנה שמחקרים מראים שעיסוק אובססיבי באלימות מוביל אותנו להתנהגות אלימה (כן, ספירת גופות בתחילת כל מהדורת חדשות מלבה מוות), לא משנה שהפרסום זול וגס לב, מה שמטריד אותי זה המגמה של השנים האחרונות לא להניח לילדים שלנו לחצות את הכביש לבד.
בהתחלה טענו: ילד בן 7 - לא חוצה את הכביש לבד
אח"כ עברו לילד בן 8 - לא חוצה לבד
היום, נטפלו לבני 9 - גם הם, מסתבר, לא חוצים את הכביש לבד
חוששתני שעוד זמן לא רב ונאלץ להעביר ילדים מדרובים בני 17 את הכביש. ומה שמציק לי זה צמצום פער השנים בין חציית כביש לבד לבין הרישיון להרוג ערבים במלחמות ישראל המוצדקות והאין-בריראיות שלנו. ובהספדים: "רק לפני שלושה חודשים שלחנו אותו לחצות כביש לבד, והנה, אמש מצא את מותו בקרב", וגם כותרת בידיעות - "הורים מכים על חטא: שחררנו את הרסן מוקדם מדי, כבר בגיל 16 חצה כביש לבדו. היום הוא מדבר לראשונה על הפחדים".
תגובות אחרונות