פרויקט ארכיטקטוני במרחב עירוני בניו יורק מצליח להפוך חלודה, מבנים תעשייתיים, לכלוך והזנחה – לגן פראי סבוך, קסום, אסתטי ויפה. פסי הרכבת הנטושים שופצו ועליהם הונחו ספסלי עץ עם תצפית לנהר הדסון, ביחד עם צמחיית בר משגשגת – זה המקום לבקר בו.  High Line Public Park project / פורסם ב-Globeblog.

0 תגובות   קטגוריות: אורבני

כמה אמני גרפיטי חברו יחד בבניין נטוש בדרום תל אביב, רחוק מעינו הפקוחה של החוק, ויצרו להם את הקפלה הסיסטינית שלהם. know hope; zero cents; klone בוודאי עמלו קשות שיהיה מאד חבל אם לא תגיעו לשם. אז איפה זה? ברחוב אילת 20 פנו שמאלה למושבה האמריקאית-גרמנית, הבניין הנטוש הראשון שתראו (פינת אוארבך) היכנסו דרך החורים שבקיר (בזהירות). הנה כמה תמונות להנאתכם. עוד תמונות תמצאו במגזין reDesign.

תגובה אחת   קטגוריות: אורבני, אמנות ו תרבות שוליים

כאחת שבילתה עשור שלם (90-2000) במסדרונות עיתון "הארץ" (יומיים בשבוע ניכו שליש…) אני זוכרת שהקיוביקלים השרו אוירת נכאים, המחשבים לא הספיקו לכולם, המרכזנית טרטרה בכריזה וחדרים שלמים היו אפופי עשן סיגריות מצחין, אבל דבר אחד הילך קסם – חלק מאוסף האמנות של שוקן שעיטר את המסדרונות. אם אלו היו אמנים צעירים כמרים כבסה ואירית חמו, מטאורים כאליעזר זוננשיין, עדי נס, דגנית ברסט, וניר הוד או מבוססי-שם כעצמון גנור, דויד ריב, עסאם אבו-שקרה ועוד ועוד…
כשפילטרנט הוקמה כבר אז ידענו ש: 1. אנחנו לא רוצים באווירת "מפעל" יצרני, דכאני נטול נשמה. 2. עבודות אמנות צריכות להיספג בקירות. אז נכון, אנחנו קיימים בקושי שלוש שנים ולא צברנו אוסף מרשים, ואין לנו את הונם של שוקן וסבג אבל אנחנו מאמינים שסביבת העבודה שלנו שווה במיוחד! קבלו הצצה למשרד…
עיצוב פנים: אדר' אורית שקד.

3 תגובות   קטגוריות: אורבני ו כללי

בחודש שעבר, שני אמנים הציגו בתל אביב שתי תערוכות מרוממות רוח. האחת, "רסיסי זמן" של אורי גרשט, הוצגה בגלריה נגא, והתמקדה במיצגי וידאו שניסו לכלוא את הזמן. להקפיא את הטבע ואז להפר אותו. לכלוא את הרגע המדויק בו נגרם הנזק, ולעקוב אחר תהודת המעשה. קליע חודר זר פרחים שמתנפץ ומפזר את העלים באיטיות סוחפת כאילו דובר בקונפטי יומולדת ולא בזריעת הרס. התערוכה השנייה היתה שייכת לאורי רדובן שחשף בגלריה 5, שלדים, גופות אדם נטולות בשר, דם ושאר סממני חיות, אך עם זאת אסתטיות ונקיות כמו בספרי הרפואה הישנים. השלדים של רדובן לא מסתכמים בלהיות מושא התבוננות ולמידה, הם נוטלים חלק בעולם ונטועים בתוך פעולות היומיום.

תגובה אחת   קטגוריות: אורבני, אמנות ו כללי

הבאזז סביב דב חנין מצא חן בעיני. הוא חכם, רהוט, צנוע, ויש לו יחידת קומנדו באינטרנט א-לה ברק אובמה שבהחלט מסמנת אותו כמעודכן.
הוא קרוב לדעותיי, הוא בטח יתאמץ בגזרה החברתית, ימנע בנייני ענק בתוך החצר שלי ואולי אפילו ישקם את יפו. ועוד ועוד…
א-מה-מה – הבנאדם הוא על תנאי. אם יבחר – זה מה שהוא יעשה. אם הוא לא יבחר, הוא ימשיך עם קריירת הכנסת שלו.
וואלה? ככה אני רוצה את הנבחר שלי? רפה החלטה, תבוסתן מראש, רוקד על שתי חתונות? לא! אני רוצה ברק בעיניים, דם על השיניים, אני רוצה נבחר שמסמן מטרה (כן, כן, כמו בקוקפיט) והולך איתה עד הסוף. באש ובמים.
חנין, יכול להתאים לי לשיחות סלון, אולי שיחות נפש בספסל במילאנו. נדבר אידיאולוגיה, נרגיש בעננים. נתפייט.
היתה לי התלבטות אך היא נגמרה ברגע שהבנתי שחנין לא באמת תופס עמדה ולא הולך על כל הקופה. בדיוק החומרים שחייבים בשביל לנהל עיר כמו תל אביב.

סורי

16 תגובות   קטגוריות: אורבני, חברה ו כללי