הקמנו לקופ"ח חולים לאומית בלוג אינפורמטיווי בנושא שפעת החזירים. הבלוג מרכז אינפורמציה מפי מומחים בתחומי רפואה שונים, וכולל: מאמרים, פורום מומחים, שאלות ותשובות נפוצות, סקרים, מידע מהעולם, דף עדכונים בפייסבוק ובטוויטר וקישורים שימושיים לנוחות הקוראים.

אנחנו באמת מקווים שהמגפה תישאר רק כמגפה תקשורתית ושיפתחו כבר אנטי ווירוס יעיל

3 תגובות   קטגוריות: לקוחות

5000 קבוצות מכל העולם התגייסו לאתגר שהציבה חברת נטפליקס: מי שישפר ב-10% את דיוק המלצות המערכת ללקוחותיה – יזכה במיליון דולר! מדעני מחשב, פסיכולוגים, כורי מידע, סוציולוגים, אנשי שיווק, וחוקרי התנהגות – שינסו מותניים, אבל כנראה מי שיקטוף את הפרס (בספטמבר הקרוב) היא קבוצה בינלאומית שזרוע אחת שלה ממוקמת במעבדות יאהו! בחיפה. אחד ממובילי הקבוצה, ד"ר יהודה קורן*, הסכים להתראיין לבלוג feelternet.

נטפליקס היא חברה אמריקאית שהוקמה ב-1997 ועוסקת בהשכרת עותקי סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה שלקוחות מזמינים באינטרנט ושמגיעים אליהם בקובץ להורדה למחשב או כ-DVD במעטפה. נכון להיום יש לה כ-10 מיליון מנויים ושיטה שמוכיחה עצמה: כל מנוי מכין רשימה של סרטים שהוא מעוניין שישלחו אליו, ולאחר הצפייה הוא לרוב מזין משוב על מידת הנאתו מהסרט בדמות דירוג הנע בין כוכב אחד לחמישה. כמו כן, המערכת מאפשרת למנויים לבצע פעולות נוספות כמו המלצה על סרטים למנויים אחרים וכתיבת ביקורות על הסרטים.
לפני כשלוש שנים יצאה החברה בהכרזה שמי שישפר ב-10% את דיוק המלצות המערכת ללקוחות (כלומר את יכולת החיזוי) יזכה במיליון דולר. התחרות עוררה עניין עצום ברחבי העולם, משכה אלפי מתמודדים והד תקשורתי ומדעי ניכר.
עבור נטפליקס שיטת ההמלצות היא אבן דרך: שני שליש משכירות הסרטים בנטפליקס נעשה במערכת ההמלצות של החברה. לכן, שיפור באיכות ההמלצות יתורגם במישרין לשביעות רצון גוברת של הלקוחות.

ד"ר קורן, איך הגדרת את האתגר?
הגדרה טובה היא מתמטית. נתונה מטריצה המבטאת קשרים בין לקוחות וסרטים, ובה תאים רבים שערכם לא ידוע. המטרה היא לאמוד את התאים החסרים בהסתמך על אלו הידועים.
מעבר להגדרה מתמטית זו אזכיר שמדובר במאמץ ארוך בן שלוש שנים, וטבעי שההגדרה התעדכנה כל הזמן. בשהותי בארה"ב הייתי מנוי נלהב של נטפליקס, והסתמכתי רבות על מערכת ההמלצה שלהם (מתי בארצנו הקטנטונת?). כשהתחרות התחילה, באוקטובר 2006, תפס אותי העניין מיד, הן בגלל המשיכה האישית כלקוח החברה, והן כמדען המתעניין ברשתות חברתיות ובניתוחן. בזמנו הגדרתי את הבעיה כחקר של רשת ענקית הקושרת סרטים ובני אדם. בגישה כזאת התחלתי לעבוד על הבעיה במלוא המרץ. כעבור חודשים הסתבר שתובנותיי הראשונות לא כ"כ מועילות. הגדרת הבעיה כניתוח רשת חברתית לא מובילה לגישות יעילות לפתרון. באותו שלב שאבה אותי הבעיה בחוזקה, ועברתי לגישות טבעיות יותר אליה (שמוזכרות למטה).

במה שונות המלצות על סרטים מהמלצות על ספרים או על מוזיקה?
לסרטים פנים רבות, בוודאי יותר מלמוזיקה וכנראה גם יותר מלספרים. הדבר מתבטא בכך שהיחס לסרט נגזר ממאפיינים הקשורים בעלילה, בז'אנרים, בשחקנים, בבמאי, באיכות הצילום, בנופים, באופן הדיאלוג, במוזיקת הרקע ובעוד גורמים רבים. על כן המאפיינים המגדירים את אופיו של סרט הם מורכבים מעל ומעבר למצופה. בנוסף לכך, מכיוון שצפייה בסרט היא פעולה ממושכת יותר מהאזנה לשיר, החשיבות של מתן המלצות מדויקות רבה יותר.

מה גילית בשלב הראשון כשחקרת את תבניות ההתנהגות?
אחת התגליות הראשונות היא יכולתן של מערכות למידה ממוחשבות לזהות קשרים מעניינים בין סרטים בהסתמך על תבניות התנהגות בלבד. למשל, בלי לדעת דבר על כותרת הסרטים או על תוכנם, זיהתה המערכת מיד את קבוצת סרטי Star Trek או סרטיו של וודי אלן וכו', כל זאת על ידי ניתוח התנהגות הלקוחות.

האם ניתן לנטרל מצב רוח משתנה ברגע ההמלצה?
מצאנו שמצב הרוח ביום מסוים משפיע מעבר לציפיותינו על כל הקלט שמקבלים מהמשתמש באותו היום. לכן מאמצים רבים שלנו הופנו לזיהוי מצב הרוח הרגעי של המשתמש ולבידודו באופן שלא ישפיע יותר מהראוי על מגמות ארוכות טווח.

איך פתרתם את האתגר? ואילו גישות לפתרון ניסיתם ובחנתם במהלך התחרות?
אימצנו גישות מוכרות אך הפכנו אותן לפורמליות, ומה שיותר חשוב, ביטאנו באמצעותן יותר מאפיינים של מידע. כך לדוגמה ביצענו אנליזה עמוקה של מה שקרוי "קשרי שכנויות" בין סרטים. דהיינו, אם ידוע לי שהמשתמש דירג את סרט א' מעל הממוצע, כמה זה ישנה את אומדני על דירוגו לסרט ב'? כך זיהינו קשרים בין זוגות רבים של סרטים.
גישה אחרת, מתמטית יותר, מחפשת ייצוג מספרי, מעין דנ"א, לכל סרט ולכל משתמש. ייצוג זה מתקבל על ידי תהליך למידה ממוחשב. הוא מאפשר השוואה ישירה בין סרטים למשתמשים ומוביל למציאת קשרים מעניינים ביניהם.

האם זיהית תבנית החוזה הצלחה של סרט?
אחד הלקחים שלמדנו הוא שתבניות שמקורן בתובנות אנושיות חלשות בהרבה מתבניות מורכבות שמכונות (מחשבים) יכולות למצוא. לדוגמה, חיפשנו ומצאנו תבניות תלויות שחקן, כמו למשל "מי שלאחרונה אהב סרטי שוורצנגר יאהב גם את יתר סרטיו". אולם התברר לנו שהמערכות האוטומטיות זיהו תבניות אלו בצורה טובה יותר (ללא כל צורך לדעת על קיומו של שוורצנגר). לכן עיקר מאמצינו הוא לא במציאת תבניות המנבאות דירוגי סרטים, אלא בזיהוי כלים שיאפשרו לאלגוריתמים למצוא תבניות מעניינות יותר. אגב, בעוד גישה זו מביאה לתוצאות מדויקות יותר, קשה למחשב לתת תבניות אינטואיטיוויות הקלות להסבר. רוב התבניות שמחשב מוצא הן סבוכות ולא קלות להבנה.

במבט כולל, האם מושכרים יותר רבי מכר מאשר סרטים הנמצאים בזנב הארוך?
אין ספק שמיעוט נבחר של סרטים מושך את חלק הארי של פעילות המשתמשים. למשל חמישית מהסרטים אחראים לכמעט מ-90% מפעילות המשתמשים. למעשה נטפליקס עושה רבות כדי לשנות זאת. הם מחזיקים מעל 100 אלף כותרים, רובם ישנים. האינטרס שמשתמש יכיר ויבחר סרטים פופולריים פחות הוא כפול: ראשית, זה יפתח למשתמש חלון לאפשרויות רבות יותר. שנית, מחירם של סרטים אלו זול יותר. למעשה, אחת המטרות המוצהרות של מערכת ההמלצה היא להפגיש משתמשים עם סרטים מהזנב הארוך.

האם המלצה של סרט חריג בשיטת One 2 All באתר החברה לא יעילה יותר מהמלצה אישית?
לא כ"כ כדאי להמליץ על סרט חריג באופן נרחב ללא אנליזה טובה הבודקת התאמה לקבוצת המשתמשים, מכיוון שיש כאן חיסרון אכזרי לחברה: מותר להיכשל עם רב מכר, אבל זה הרבה פחות נסלח עם סרט שולי ולא ידוע.

האם יש דרך לחבר בין תכונות הסרט לפרופיל משתמש באתר חברתי?
זאת שאלה מצוינת העומדת בחזית המחקר. תשובה מוחלטת לא ידועה. הדבר גם תלוי בטיב הקשר החברתי. כך למשל לאנשים שחולקים בית משותף סביר שיהיו הרגלי צפייה שונים בתכלית. לכן לא כל קשר חברתי הוא רלוונטי כאן.

מהי המסה הקריטית של המלצות הנדרשת לחיזוי מדויק?
אני מניח שכוונתך למסה קריטית של "דירוגי משתמשים". מסתבר שדיוק החיזוי עולה באופן עקבי ככל שמקבלים יותר משוב מהמשתמשים, עד בערך ל-1000 דירוגים, ששם מתחילה להיווצר רוויה. בממוצע משתמש נטפליקס מספק כ-200 דירוגים, מה שמאפשר חיזוי מדויק ברוב המקרים. אולם משתמשים רבים נותנים פחות מ-20 דירוגים, ומהווים אתגר משמעותי.

מה למדת על טבע האדם ועל מנגנון ההחלטות וההעדפות שלו? האם יש תובנה אחת בסיסית שחוזרת על עצמה?
מעניין עד כמה אפשר ללמוד על מאווייו של אדם מתוך ניתוח קלטים בודדים ונקודתיים שהוא סיפק. להמחשה, אם נבקש מאדם שיגדיר לנו את מאפייניהם של סרטים שהוא אוהב, סביר שיתקשה לתת הגדרה מועילה. אפילו אם נסייע לו על ידי הגדרת ז'אנרים כלליים, לא סביר שנקלע במדויק לטעמו. אולם אם נשאל שאלות פשוטות בהרבה, כלומר מה דעתו על סרטים ספציפיים שראה, נוכל להגיע להגדרות מדויקות ויעילות על העדפותיו. כל זאת בזכות מה שמכונה "אינטליגנציה שיתופית". דהיינו, אם אדם יחיד יספר לנו אילו סרטים ספציפיים הוא אהב, לא נוכל להכליל זאת באופן נאות. אולם כשעוד אנשים רבים מספרים לנו, כל אחד בנפרד, על העדפותיהם, מתגבשת תמונה כוללת ומסודרת המאפשרת לזהות תבניות מרתקות ולאפיין כל פרט בודד בקבוצה.
לסיכום, בעוד מנועי החיפוש מציגים למשתמש את מה שהוא הגדיר לחיפוש (במילים אחרות: המשתמש כבר מכיר את מה שהוא מחפש), מערכת המלצות חושפת למשתמש מידע שהוא לא מכיר תוך ניסיון להתאים את המידע להעדפות האישיות. לדעתי לשם צועד עולם הפרסום העתידי.

עוד על מורכבות מערכת ההמלצות אפשר לקרוא כאן וגם כאן.
אנו מאחלים בהצלחה לד"ר קורן ולצוותו ונשמח לעדכן כאן בהמשך.

6 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0, טכנולוגיה ו מחקרים

לא מזמן קראתי על מספר חברות ישראליות המתרחבות לפעילויות חדשות הנמצאות מחוץ לעסקי הליבה שלהם. תיאוריית הסינרגיה ועוד תיאוריות כלכליות חוגגות במאמר, אבל בעיני התיאוריות וההצדקות מקורן בשפעת החזירים…
לכן כשנתקלתי במניפסט הזה הזדהיתי ותרגמתי אותו לטובת חברי פילטרנט. אני מודה שפרשנתי מהזווית האישית.

המניפסט
- אתם רוצים חברות בהמות ועצלניות – אנחנו רוצים חברות קטנות המגיבות מהר ומתקיימות במודל מסחרי צנוע והגון.
- אתם הפכתם את הפוליטיקה למושחתת - אנחנו רוצים דמוקרטיה עם ערכים משמעותיים המתנהלת בצורה אותנטית ושקופה.
- אתם רציתם כלכלה קנאית וחסרת אחריות – אנחנו מחפשים כלכלה המתחשבת בצורכי האנשים ולא באינטרסים של הבנקים.
- אתם רציתם להסיר את האחריות האישית, להסתתר מאחורי תהליכים רובוטיים אוטומטים - לנו נמאס! אנחנו רוצים את הקשר הבלתי אמצעי, אנחנו רוצים לחוש שיש מישהו שאפשר לסמוך עליו ושמאמין בנו.
- אתם מחפשים את המנכ"ל הדורסני שיביא רווח מיידי לבעלי המניות - אנחנו מחפשים את האישיות שתוביל את החברה ביושר באומץ, בהתחשבות ובאחריות כוללת, ליצירת ערך אמיתי.
- אתם רוצים לגדול ומהר – אנחנו רוצים להאט, למצות את התהליך, כדי שנוכל ליצור מוצר טוב יותר.
- אתם רוצים להרגיש חשובים ומשתעבדים לשואו אוף חסר פרופורציות, שום דבר כבר לא מספק אתכם, אתם רוצים עוד ועוד – אנחנו רוצים לחיות חיים מאושרים במידות צנועות, עם נתינה ואחריות.
- אתם רוצים להנציח את הפחד, רוצים שכל אחד יתכנס אל תוך עצמו, יתנתק, ירגיש בודד. זה יקל על השליטה שלכם - אנחנו רוצים חברה המושתתת על אותנטיות על רגש אמיתי, על אינסטינקט מובנה של מה נכון ומה לא.
- אתם בניתם שיטת פיתויים המקדשת אינדיווידואליזם, כסף, וכוח – אנחנו רוצים לחשוב מחדש ולתת דגש על האיזונים הנדרשים ליצירת חלומות חדשים.
- אתם יצרתם כלכלת צריכה שאין לה שובע, כלכלה דורסנית שבה לקטן אין קיום - אנו מחפשים כלכלה לא נצלנית, כלכלה של חייה ותן לחיות, כלכלה שהרווח הכספי והגידול הם לא הפרמטרים היחידים.

אנחנו רוצים להכריז על תנועה או מגמה-נקרא לה: generation M

M for meaningful, M for Movement

זה עבור אנשים החושבים אחרת, אנשים שיש להם את התשוקה את האחריות ואת התחושה האמיתית של חתירה לחזון. אפילו אם הוא לא מוגדר במלואו, אפילו כשהמציאות מכתיבה סיטואציות בלתי אפשריות, זה אותם אנשים שידעו איך לפעול מוסרית בכל צומת של קבלת החלטה.

0 תגובות   קטגוריות: זהות ו חברה

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך – לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

5 תגובות   קטגוריות: API, אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, זהות, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

תגובה אחת   קטגוריות: אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, וידאו, זהות, חברה, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק