משהו פה לא בסדר. אני מאבד את הכישורים החברתיים שלי, לא מתלכלך ברגש, לא מסתכן ברגשנות יתר, רוב הזמן אני קורקטי, מזערתי את דעתנות היתר

לכאורה הכול בסדר, יש לי מעגלי חברים, אני פתוח (הרי ויתרתי מזמן על הפרטיות שלי), אני גם נגיש (במרחק הקלקה מכל אחד). החיים יפים ומה לגבי מושגים כמו מימוש עצמי וסיפוק מקצועי ? מיי אס…

מודעות?  אני מודע לזה שהחיים הפסיקו להיות אינטנסיביים וש יש לי קריטריונים לכל דבר, קווים אדומים, גייד ליין ונו האו… שעמום:)

זה לא, איזה מניפסט של בן 50+ , אני מתבונן מסביבי ומבחין בחוסר האותנטיות* על כל צעד ופיקסל. כולם מתנהלים נכון – חושבים אותו הדבר ומתיישרים לאיזה שהוא קוד פתוח.

ההשלכות האישיות ברורות – למה לתת מעצמך אם התגמול לא מספק, למה להשקיע רגשית אם התשואה היא לייק
למה להתאמץ? למה לקחת סיכונים? נשלח את הרובוט החברתי שלנו לחוש את הפידבק, נבצע אופטימיזציה, נקבל מהסביבה את ההצדקות, נסנן ונייעל את מערכות היחסים, והכי חשוב – נחסוך באינטראקציות ובאנרגיות. אומנם קבוצת ההתייחסות הווירטואלית שלנו מספקת את אשליית השייכות אך משהו משתבש עם מה שנקרא חיי הרגש. הקלות הבלתי נסבלת של האינטראקציות הווירטואליות, בחוסר ההשקעה, בחוסר המאמץ ובחוסר התגמול הרגשי, מקטינה אצלי את הצפיות, האכזבות ואת ההתלהבות.

אם פעם האמנתי שרשתות חברתיות יכולות להקל על תחושת הבדידות, כיום ברור לי שזה בדיוק להפך, הפער בין האשליה למציאות, רחב ומתסכל.

תחושת השיתופיות הקיימת ברשתות החברתיות היא רק פרמטר אחד במארג האנושי/חושי שכנראה ממשיך לסנן בין עיקר לטפל דרך המאמץ והתגמול הבלתי אמצעים. תחושות שהמוח האנושי דורש להמשיך לצרוך כנראה.

לא נעים לי להגיד, אבל אני מתגעגע לחיי "קהילה"  אני מתגעגע להטרוגני, אני מתגעגע לשונים.

*הגדרה מילונית
אותנטי=לא מזויף. מקורה של המילה מיוונית  שפירושה "עומד בזכות עצמו", המילה השתרשה במגוון שפות לועזיות כמו אנגלית, ספרדית
מילים נרדפות: אמיתי, אוריגינלי , מקורי, אמין
ניגודים: מזויף, נדוש

2 תגובות   קטגוריות: כללי

זה לגמרי ברור שהתמורות והשינויים באופן צריכת התוכן מתאפשרים דרך טכנולוגיות חדשות, אבל, הקטליזטור המאפשר אימוץ והתפשטות של טכנולוגיה חדשה, נמצא תמיד במודל העסקי. אינסוף הדיונים על ipad הצליחו להאיר רק ממד צר של המוצר, אני אנסה להרחיב על המגמה החדשה שהמוצר מייצג: הובלת שינוי מהותי במודל העסקי של יוצרי ובעלי תכנים. למעשה כל פורמטי התוכן הפכו להיות דיגיטליים ונגישים והרגלי הצריכה שלנו השתנו בצריכת המוזיקה, החדשות הווידאו ועוד…

לצרכנים אין סיבה לדבוק במודל רכישה המקנה בעלות על התכנים, אם ניתן לצרוך מה שרוצים מתי שרוצים ובהתאמה מלאה לעדיפויות שלנו. באנלוגיה – למה לקנות רכב אם אפשר לשכור – התשובה היא כמובן נוחות ומחיר
ואם המחיר יהיה זול יותר והנוחות רק תגבר, אז יש עוד למישהו ספק?
המהפכה הדיגיטלית שנתנה תוקף לשכפול וחיסלה את המושג הפיזי של המקור אפשרה הוזלת עלויות. המהפכה הבאה של ניידות תחסל את מושג הבעלות.

יש עוד חסמים תרבותיים ומנטליים שצריך להתגבר עליהם, לדוגמה, הצורך באספנות או צבירה והפטיש לאספנות מקור (זו הסיבה לפריחת שוק האומנות). שימו לב, גם ההורדות הפירטיות שאנחנו צורכים, לרוב אין בהם שימוש ובטח לא היינו רוכשים את המוצרים אם היינו נדרשים לשלם עבורם.

אני מאוד מקווה שילדי ישתחררו מהצורך הכפייתי של אספנות ובעלות על מוצרי תוכן דיגיטליים והסיכוי לכך הוא גבוה, משום שמכשירים כמו אייפד יכולים לשנות תעשייה ויכולים לשנות הרגלי צריכה ולכן האייפד נכנס ראש בראש בקינדל של אמזון- ספרים הם המעוז האחרון הדורש שינוי במודל העסקי.

אני באמת חושב שבתוך 10 שנים, ספרים יהיו מוצר לאספנים – אין שום סיכוי לתעשיית הדפוס כשאמזון מנסה להכתיב את המחיר של ספר דיגיטלי ומוכנה לסבסד ולהפסיד רק על מנת ליצור חוסר כלכליות בהדפסת ספר, ואפל מצדה יוצאת עם מכשיר המהווה את הבידורית הניידת והאולטימטיווית במחיר שווה לכל כיס.

לכן מכשיר עם מסך גדול יותר ממסך של אייפון ועם יכולות של הצגת תכנים בפורמטים שונים – יכול לשנות את אופן צריכת התכנים והמודלים העסקיים הקיימים.

5 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, חברה ו טכנולוגיה

המון פעמים אני מוצא את עצמי מול מנהלי שיווק המחפשים מיקוד וריכוז מאמץ במדיה האינטרנטית
כך גם הציפיות שלהם להשגת היעדים דרך הפתרונות המתבקשים של העברת מסר מזוקק וקריאטיב משובח
לרוב, מחלקות השיווק בארגונים לא השכילו להתרחב ולבנות שדרה ניהולית רחבה המסוגלת להשתלט על מה שרצוי לבצע במדיה הדיגיטלית.

חשבו לרגע כצרכנים שצריכים לקבל החלטת קניה של מוצר או שירות: מגוון האפשרויות לקבלת אינפורמציה או חוות דעת על המוצר הוא כמעט אין סופי. היכולת לבצע השוואת מחירים או לאתר מומחה הם מעבר לעכבר, לכן, מנהלי שיווק צריכים להשפיע על הצרכן בכל נקודת מגע – למעשה צריך לבצע המון פעילויות קטנות המתקיימות לאורך זמן ומשתנות בהתאם לקונטקסט ולקהלי המטרה.

אני לא מדבר על המדיה המסורתית שבה מדורות השבט עדיין מתפקדת, אלא על השלב המגיע לאחר יצירת המודעות ותחילת תהליך קבלת ההחלטות במדיה הדיגיטלית. הרי באנרים לבדם כבר אינם מספיקים, צריך גם את מנועי החיפוש, צריך את המדיה על הבלוגים והפורומים שלה, אתר החברה, ניוזלטרים, אפליקציות, ערוצי סלולר, וכמובן שימוש מושכל ברשתות החברתיות…
וכל זה תחת הפגנת נוכחות תמידית המתקיימת דרך עדכוני תוכן בתדירות גבוהה.
הכללים לא השתנו, כל המשווקים רוצים להשפיע על הצרכן , כולם רוצים ללכוד את תשומת ליבו, להניעו לפעולה או לפחות להטמיע את המסר. מה שהשתנה זה אופן צריכת התכנים ויכולת ההשפעה והתמיכה של המעגל החברתי בקבלת ההחלטות.

כדי להשפיע ולהניע לפעולה, צריך להגביר את הנוכחות התקשורתית באמצעות תכנים המייצרים אינטראקציה או תגובה אצל הצרכן, ועלינו לבנות חוויה חיובית המעוררת אהדה.
לדעתי מחלקות השיווק בחברות צריכות להפסיק לחשוב במושגים של פרסום במדיה הדיגיטלית ולעבור לחשיבה של תחזוק ערוצי מגע ישיר עם הצרכנים והלקוחות.
אלו דיסציפלינות חדשות והגיע הזמן להתרחב בכוח האדם הנכון למימוש יעדי 2010!

0 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, מדיה חברתית ו שיווק

כמה אמני גרפיטי חברו יחד בבניין נטוש בדרום תל אביב, רחוק מעינו הפקוחה של החוק, ויצרו להם את הקפלה הסיסטינית שלהם. know hope; zero cents; klone בוודאי עמלו קשות שיהיה מאד חבל אם לא תגיעו לשם. אז איפה זה? ברחוב אילת 20 פנו שמאלה למושבה האמריקאית-גרמנית, הבניין הנטוש הראשון שתראו (פינת אוארבך) היכנסו דרך החורים שבקיר (בזהירות). הנה כמה תמונות להנאתכם. עוד תמונות תמצאו במגזין reDesign.

תגובה אחת   קטגוריות: אורבני, אמנות ו תרבות שוליים