ארכיון פוסטים של הכותב 'שירי פורר'

שננו את המילה החדשה: Scred (קיצור של: street credit). אחרי הרשתות החברתיות וכרטיסי הפרופיל המשודרגים, הגיע תורו של הכסף להפוך לחיה קולקטיווית. הקיבוץ חוזר ואתם בוועדת קישוט!

זה התחיל מתוך מטרה לאפשר מעקב אחר הכסף (הוצאות, יתרה, מי חייב למי) והמשיך בתאי מסחר לכל דבר. Scred, מעין "אשראי רחוב", מאפשר לחברים להירשם ל"מאגר" שיעקוב אחר ההוצאות, יעדכן כל פעולה ויעקוב אחר חובות בין אנשים, יאזן הוצאות מול חובות, ויחשב באופן פרטני בין המשתתפים מי חייב למי וכמה, ויספק נוחות ושקיפות. הפיצ'ר זמין גם בסלולר וחינמי בשלב הזה. פיצ'ר חינמי נוסף שמציעה Scred הוא MiniCorps ( כרגע בגרסת בטא), שמיועד לאגודות, למארגני טיולים, לארגוני צדקה ולאמנים, ומתפקד ממש כמו אתרים שמאפשרים לקבוצות למכור מוצרים ולגבות תשלומים או לגייס תרומות דרכן. הכסף בשלב הזה עובר דרך Paypal.

עם המספר הגובר של מוכרים-צרכנים הלהוטים להרוויח קצת בימים טרופים אלה אנחנו מהמרים שפיצ'ר MiniCorps של Scred יזכה לקבלת פנים חמה (לקריאת המקור).

תרגמה בחופשיות: שירי פורר.

לפני כמה חודשים כתב מייקל ארינגטון ב-TechCrunch על טוויטר – הנה תרגום הדברים:

בארוחת ערב השבוע עם חבר עברה השיחה לטוויטר. הוא טען שהוא פשוט לא קולט את זה, והוא ממש אינו הראשון לעשות זאת. בעיקר הוא לא הבין את האומדן האדיר שהוערכה בו החברה בגיוס האחרון שלה – 250 מיליון דולר או יותר. אני הסברתי לו מדוע לדעתי הערכה זאת היא יותר ממוצדקת: טוויטר הוא, יותר מהכול, מנוע חיפוש. כשירות למיקרו-בלוגינג טוויטר הוא אוסף של תלונות וטרוניות. ואף על פי כן הוא נפלא, ודי אנשים מכורים לו כדי להביא אליו קהל גדול משמעותית. אם משהו משמעותי קורה בעולם – אתה יכול ללמוד על זה בטוויטר.

טוויטר הוא מקור גם למידע אחר, כמו החוויות של אנשים עם מוצרים ועם שירותים שונים. כך למשל לפני חודשים הייתי תקוע בשדה התעופה וקיבלתי שירות גרוע במיוחד מלופטהנזה. העליתי את התסכול שלי לטוויטר, מה שגרם לי להרגיש טוב יותר – לפחות אני עושה משהו מלבד לעמוד בתור אין-סופי. העליתי גם תלונות על מלון W (לא היה אינטרנט, החדר היה קר) ועל Comcast (קיטורי האינטרנט הרגילים).
יותר ויותר אנשים משתמשים בטוויטר כדי לדבר על מותגים בזמן אמת, בעודם משתמשים בהם, ומותגים אלה רוצים לדעת הכול על כך, אם כדי להגיב יחידנית (מלון W ממש הציקו לי עד שאמרתי להם לעזוב אותי בשקט), ואם כדי לאסוף את כל המידע הזה ולבחון מה הם עושים נכון ואיפה הם יכולים להשתפר. כל זה אפשרי במנוע החיפוש שרכש טוויטר בקיץ האחרון, search.twitter.com.

אנשים מחפשים חדשות. מותגים מחפשים משוב. כל זה הוא חומר רב-ערך.
בטוויטר יודעים את זה. הם עומדים לבנות את המודל העסקי שלהם על בסיס זה. שִכחו מתשלומי משתמשים לחשבונות (pro accounts) ולשאר פיצ'רים. כל שעליהם לעשות הוא להמשיך ולגדול ולאסוף עוד ועוד מה"קיטורים" האינטרנטיים האלה. למאגר של אלה יהיה ערך משמעותי. וכמו שהראתה גוגל, חיפוש אפשר לתמחר – בערך 40% מתקציב הפרסום באינטרנט מנותב לפרסום במנועי חיפוש.
וכמו שטען ג'ון בטל, אין זה ברור שגוגל או כל חברה אחרת יכולה להתחרות עם טוויטר בשלב זה (עם זאת, פייסבוק בהחלט מנסה).
ואלה אינן רק פרסומות שיכולות להכניס כסף. מותגים צריכים כלים כדי לעשות סדר בכל הנתונים האלה, כלים שטוויטר עדיין אינו מציע. אני בטוח שצדדים שלישיים כמו Scout Labs הולכים "לחצוב" במידע בעצמם. אך יש דרכים רבות אחרות שטוויטר יכול להרוויח מהתועלת שהוא מספק למותגים. אם הם יצליחו להמשיך ולדחות הצעות רכישה (כמו ההצעה של פייסבוק מלפני שנתיים), אין סיבה שטוויטר לא ימצא אמצעים להרוויח די כדי לעמוד כחברה עצמאית, אולי אפילו ציבורית.

מייקל ארינגטון,
TechCrunch

תרגום: שירי פורר

הנה קטע (מתורגם) מתוך בלוגו הרותח של סת' גודין, שבו הוא אומר לנו בדיוק מה הוא חושב על עורכים:

בדיוק קיבלתי בחזרה חומר מהעורכת החדשה ששכר המו"ל שלי. היא עשתה עבודה מושלמת. ללא רבב. היא גם הרסה את הטקסט. לגמרי.

על ידי ליטוש ועיגול הפינות, הסרת כל ניב ווידוא נכונותה המוחלטת של כל עובדה ועובדה – היא הפכה את הטקסט ליבש, משעמם ומכני.

אם יש רישיון לעורכים – על הרישיון שלה להישלל.

עליי להבהיר משהו: זו אינה אשמתה. היא עשתה בדיוק את מה שהיה מצופה ממנה. האשמה היא בהגדרת התפקיד, לא בתפקיד עצמו. אם הגדרת התפקיד של עורך הדין שלך, של הבוס, של העורך או של הלקוח היא לוודא שהכל טהור ומושלם ואין בו מקום לטעויות – מן ההכרח הוא שהוא הורס – ולא מיטיב. (אלא אם כן אתה בעסקי החיסונים).

כמעט כל מה שאתה כותב עובר איזושהי עריכה מסננת. זאת יכולה להיות עריכה משפטית, גרפית או משטרת שירות הלקוחות… הם מעולים בעיגול כל פינה, בהסרת כל משוכה ובשיטוח כל מהמורה.

משעמם וזניח זה בסדר גמור מבחינתם, כי הרי אז אף אחד לא מתלונן.

למרבה המזל יש תרופה נגד עורכים, הלא היא STET, מילה מקובלת בעולם העריכה, שכוונתה "התעלם". עזוב את זה כך, זה היה בסדר לפני שערכת. הגיע הזמן להציג את המילה לעורכים באשר הם. אולי צריך להדפיס חולצה כזאת.

עורכים: אם כל מה שאתם רוצים הוא ללכת על בטוח – אכלו אוכל תינוקות לארוחת ערב. רק תשאירו אותי מחוץ לזה.

סת' גודין בתרגום שירי פורר, שמדי פעם נמצאת אשמה בכל הנאמר לעיל


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן