ארכיון פוסטים של הכותב 'מאיר סדן'

כשארבעה גיקים מאוניברסיטת ניו יורק הציעו לקחת על עצמם את משימת בניית רשת חברתית אופן-סורסית, שלכל חבר בה בעלות על המידע שלו ועל השימוש הנעשה בו, לא היה להם מושג עד כמה הרשת צמאה לרעיון מסוג זה.
יזמי פרויקט Diaspora העלו דף באתר גיוס התרומות kickstarter ב-24 באפריל, וביקשו לאסוף 10,000 דולר לקיץ הקרוב, כדי שיוכלו להקדיש את מלוא זמנם לפיתוח האפליקציה. תוך 12 יום הם אספו את כל הסכום, וכעת הוא עומד על מעל 130,000 דולר! ההתרמה תמשך עד ה-1 ביוני 2010.

קל להיות סקפטי אל מול הקלות הבלתי-נסבלת בה ממומן הפרויקט, אבל הרעיון נראה מבטיח: בבסיסו העקרון שהצטרפות לרשת לא תהיה כרוכה בהרשמה לאתר מרכזי (כמו Facebook ו-Myspace) המאכלס את המידע האישי של כל החברים בו, אלא בהתקנה של נקודת-קצה (node) שתכיל את המידע האישי של המשתמש ותיצור קשרים ע"י קריאות (pings) לנקודות קצה אחרות, השייכות לאנשים שהמשתמש מעוניין לשתף איתם מידע. נקודות הקצה יהיו מוצפנות באופן קבוע, ויוכלו להתממשק לשירותים ואפליקציות שונות דרך APIים פתוחים.

הרעיון מזכיר מערכות דומות כמו OpenSocial, שלא נחלו הצלחה רבה. פין ברנטון, מורה ב-NYU וחוקר מדיה דיגיטלית, שהתראיין לכתבה על Diaspora בניו יורק טיימס, טוען שהארבעה מציעים מודל "הדוק" יותר מהאלטרנטיבות האחרות. אתם מוזמנים לגלוש לאתר של קבוצת Diaspora ולעמוד הפרויקט ב-kickstarter, ואם תשתכנעו – אולי לתרום כמה דולרים לטובת הרעיון.

לכבוד יום העצמאות האחרון עיצבנו מפה מאויירת עבור קק"ל בשיתוף המאייר מתן ליברמן. את המפה אפשר להוריד מאתר יום העצמאות ב-e ירוק ואף לצפות בה אונליין הודות לאינטגרציה עם Google Maps. על המפה תמצאו עשרה אתרים שונים של קק"ל ברחבי הארץ המתאימים לטיולים ברוח יום העצמאות, להם צירפנו עשרה מיני-איורים שלחלקם אף גירסת אנימציה להורדה למחשב. את אתר יום העצמאות ליוותה פעילות פייסבוק שכללה סדרת חידות נושאות פרסים.

כמדי חג, גם לכבוד החנוכה יצרנו פעילות מיוחדת ב-e ירוק, קהילת הטיולים של קק"ל. לשם כך קראנו שוב למתן ליברמן, המאייר שפיתח איתנו את פעילות ראש השנה, כדי להמשיך את הקו הרעיוני.

היו לנו הפעם הרבה דברים באמתחתנו: מסלול הפתעות חדש, אירועים מיוחדים לחנוכה, כתבת מתכונים בשטח (שהיא סנונית ראשונה בדרך למוסף מגזיני באתר), פעילות פייסבוק וכמובן – איך אפשר בלי הרקעים המאוירים למחשב?

שמנו דגש מיוחד על הפעילות בפייסבוק הפעם: לא רק שאלון חדש בנושא "איזה מטייל אתה", אלא גם חידון יומי נושא פרסים שנועד להחיות את הערוץ ולקרב את חברי הדף בפייסבוק לתכני האתר.

אנחנו כבר התחלנו לעבוד על ט"ו בשבט…. להתראות אז!

היום, ה-26 באוקטובר 2009, הוא יום הסגירה הרשמי של GeoCities, אחד האתרים הפופולאריים ביותר באינטרנט של שנות התשעים, והפלטפורמה המובילה באותה תקופה לאתרי אינטרנט אישיים – הדינוזאורים ששלטו פה לפני עידן הבלוגים.

קהילת GeoCities היתה מחולקת לשכונות כאילו-גיאוגרפיות (מכאן השם) לפי נושאים: Hollywood נועדה לבדרנים, SiliconValley איכלסה את הגיקים, CapitolHill נתנה במה לפוליטיקאים, WestHollywood לקהילה הגאה, וכן הלאה. חלק מהשכונות היו כל כך גדולות, שהיה צריך לספח להן פרברים, כמו במקרה של השכונה בה בחרתי לתקוע יתד בחופשת הפסח של 1997 – SoHo, שכונת האמנים. כתובת האתר שלי היתה www.geocities.com/SoHo/Lofts/9987, וקראתי לו A House in SoHo. הוא היה נראה כך:

מאוד התרגשתי מהנדל"ן האינטרנטי הראשון שלי, ודאגתי גם לפתח קשרים עם השכנים מ-9988 (אנטיפת) ו-9986 (ילדה קטנה שלא הבינה אנגלית). GeoCities התנהלה כרשת של קהילות לכל דבר – בכל שכונה היו מנהיגים שהתנדבו לשמור על הסדר – להתריע ולצנזר במקרים של אתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים או פוגעניים, ולתגמל אתרים מושקעים במיוחד, או כאלה שיש בהם תועלת אחרת לקהילה.

תוכנית התגמולים נקראה Rewards, כאשר ה-reward העיקרי היה גידול משמעותי בשטח האחסון המוקצה לאתר האישי שלי. לצורך קבלת ה-reward יצרתי קשר עם אחת ממנהיגות הקהילה שלי, אישה אמריקאית חירשת שכתבה סיפורי פנטזיה באתר שלה. היא התלהבה מהאתר שלי ותגמלה אותי בנדיבות, ואני מצדי שמרתי איתה על קשר ודיווחתי לה מדי פעם על השינויים והעדכונים שהכנסתי באתר, שכבר גדל ונראה כך:

חוץ מתוכנית ה-rewards, היו עוד מספר דרכים להיות מעורב בחיי הקהילה של GeoCities. למשל – להיכלל ב-A List, רשימת המלצות שבועית שכללה אתרים מכל השכונות. כשיום אחד זכיתי להיכלל בה, מיד ידעתי: קיבלתי עשרות תגובות נלהבות בספר האורחים של האתר שלי, שאמרו פחות או יותר את אותו הדבר: "Congrats on the A-List, man!".

בנוסף לספר האורחים היו לי גם קאונטר שסופר כניסות, ומספר badges שהשגתי מקשרים שהיו לי עם אתרים אחרים. היתה גם גלריית עבודות פוטושופ מוקדמות, אוסף סיפורים קצרים ושירים שכתבתי, וגם חלק About me שבו סיפרתי קצת על עצמי. כך נראו אתרי האינטרנט האישיים, מודל שנות התשעים.

על פניו, נראה שהתקדמנו הרבה מאז. אתר אינטרנט היה נערך ישירות בקבצי HTML כרצף טקסטואלי; סיידבר היה אלמנט עיצובי מורכב; "אפקטים" הושגו באמצעות אנימציות GIF; עברית היתה צריכה להיכתב הפוך ולהיות מוצגת בפונט מיוחד.

עם זאת, דבר משמעותי אחד לא השתנה כלל: אתרי אינטרנט היו ונשארו אסופת תכנים. זה מה שמייחד את האינטרנט כערוץ מדיה – מגוון חופשי של תכנים לפי דרישה. כשמסתכלים על פייסבוק, למשל, רואים את GeoCities של היום: ערוצי הפצה משופרים, מסר מחודד, ואולי גם נאיביות פחותה – אבל המשתמשים נשארו יצרנים וצרכנים של תוכן. השאיפה הגלובלית לאסוף תכנים ולבסס באמצעותם קהילה לא השתנתה, וכנראה גם לא תשתנה.

האם יש מה ללמוד מ-GeoCities? אני משוכנע בזה. המוטיבציה היצירתית – האגואיסטית, לאכלס מקום באינטרנט ולתת לו מאפיינים אישיים היא גורם משמעותי בבניית רשתות חברתיות כמו myspace, או משחקי דפדפן דוגמת FarmVille. כרגע, הדיון האינטרנטי מתמקד באמצעי ההפצה והתקשורת של פלטפורמות אלה. כשיגיע הזמן בו האמצעים (כמו כל טכנולוגיה) יהפכו לטריוויאליים, הדיון יחזור ויתמקד בתוכן ובמהות שלו.

אולי יותר מכל רשת חברתית אחרת, GeoCities שמה במרכז את התכנים ובנתה את עצמה בהתאם להם. המסגרת הנושאית בדמות השכונות שסיפקה לחבריה דירבנה אותם לבטא את עצמם בהתאם ולראות את עצמם חלק מקהילה יוצרת.

מאוחר יותר באותו קיץ, מצאתי קהילה אינטימית יותר של יוצרים מחוץ ל-GeoCities, שם המשכתי לבנות את עצמי כיוצר, כמעצב וכחבר קהילה. לסביבה החמה והתומכת שמצאתי בשתי הקהילות האלה היה תפקיד חשוב בהתפתחות המקצועית שלי, ואני מקפיד לאזכר אותן בקורות החיים שלי גם היום.

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי גוער בחברי פילטרנט לגבי השימוש המיותר בטבלאות בפרוייקטי ה-web שלנו. החשש שלי הוא, שמא יבינו אותי לא נכון, ויחשבו שיש לי משהו נגד טבלאות, ולא רק טבלאות בלתי-מוצדקות המשובצות בעמודי HTML כדי להגדיר מבנה עמוד.

ובכן, ברצוני להבהיר כאן, קבל עם ועדה – אני לגמרי בעד טבלאות! אני ממש אוהב טבלאות, וכדי להוכיח כמה הטבלה קרובה לליבי, החלטתי להוציא לאור את פרויקט "הטבלה" (!). מכיוון שהפוסט נכתב בהתראה כה קצרה, בחרתי לערוך השוואה אובייקטיבית בין ארבעה הדברים שהכי בא לי עכשיו, קריאה מהנה.


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן