ארכיון פוסטים של הכותב 'ליעד שוחט'

אם יש משהו שאנחנו יודעים על אנשי תוכן ברשת הוא שהם מחפשים באופן מתמיד מקורות תנועה חדשים (Traffic Sources) לתוכן שלהם. הרי אין סיבה להשקיע זמן ומאמץ בתוכן איכותי אם אין מי שיקרא אותו. לכן, חשוב להבין מאיפה מגיעים הקוראים לצורך החזר השקעה מיטבי.
ג'ון פוזדזיידס, הגיע למסקנה שבתור מנכ"ל חברת Woopra (חברה לניתוח תנועת אתרים ברשת) יש לו את הכוח לנסות ולהצביע על האתרים המרכזיים ששווים התייחסות.

הניתוח כלל מעל 100,000 אתרים לגביהם יש ל-Woopra נתונים, ומקורות התנועה אליהם חולקו לכ-4 קטגוריות מרכזיות: רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, אתרי מדיה ואתרי שיתוף לינקים מועדפים (Social Bookmarks).

הממצאים בתחום הרשתות החברתיות היו מפתיעים. בעוד שטוויטר נחשב לטרנד העכשווי הפופולארי ביותר בעולם, פייסבוק התגלתה כרשת שמייצרת את הטראפיק המשמעותי ביותר בקטגוריה זו, בעודה שולחת 7 מכל 10 גולשים לאתרים אחרים, טוויטר אחריה (25%) ולינקדאין במקום השלישי והמכובד (4%).
רצוי לציין שיש בעיה גדולה של אי-וודאות בכל נושא הנתונים מהרשתות החברתיות. למשל, משתמשי טוויטר רבים נכנסים לחשבון שלהם דרך אפליקציות שונות במקום החשבון שלהם באתר טוויטר וכך קשה להצביע על מקור התנועה.

בתחום החיפוש, ההפתעה היחידה אולי, הייתה הדומיננטיות המוחלטת של גוגל. 92% מהטראפיק לאתרים הנבדקים שמקורו במנועי חיפוש, הגיע מגוגל. נתונים אלה סותרים את הנתונים שפורסמו ביוני האחרון ב- Experian Hitwise, שאמנם מיקם את גוגל במקום הראשון בתחום החיפוש, אולם עם נתח שוק של 72% בלבד. כך או כך, די בטוח שהדבר הנכון לעשות עם אתרים כיום הוא אופטימיזציה לגוגל.

קטגוריית אתרי המדיה מתרכזת בצורות שונות של אחסון מולטימדיה כגון תמונות, סרטוני וידאו וקבצי סאונד. אתרים אלה, שנחשבים לאתרי יעד, לא נתפסים כיצרני טראפיק ונוטים להתעלם מהם באספקט הזה. יחד עם זאת, מניתוח התנועה אל האתרים הנבדקים ניכר כי אתרי המדיה מסוגלים לייצר תנועה רבה אם משתמשים בהם בצורה נכונה (לדוגמה: בפליקר – הוספת קישור פשוט בתיאור התמונה לאתר של בעל הזכויות). בקטגוריה זו ניכרת הדומיננטיות המוחלטת של יוטיוב שמייצר 900% יותר טראפיק לאתרים הנבדקים מאשר פליקר. דבר זה מושג באותה השיטה של שילוב קישור פשוט לאתר בתיאור הסרטון. נתון חשוב נוסף הוא ש99% מהתנועה שמקורה באתרי מדיה מגיע מ-4 אתרים: Yotube, Flickr, Last.fm ו – Vimeo.

בקטגוריית אתרי שיתוף לינקים מועדפים, מוביל Stumbleupon עם 51% מנפח הטראפיק ואחריו Digg עם 30% מהטראפיק המיוצר לאתרים הנבדקים, זאת למרות שהראשון נחשב כקטן יותר ומשפיע פחות מהשני.

השאלה העיקרית עליה כותב הפוסט מנסה לענות היא האם כדאי למקד מאמצים ומשאבים באתרים מסוימים במטרה להגדיל את התנועה לאתר שלך. ובכן, הנה קצת מסקנות:

* אופטימיזציה למנועי חיפוש, ובעיקר לגוגל היא משמעותית מאין כמוה. כנראה שעדיף להתרכז בקידום בערוצים אחרים, כגון פייסבוק וטוויטר מאשר לעשות אופטימיזציה למנועי חיפוש אחרים.
* אם אתרי מולטימדיה אינם חלק מהאסטרטגיה שלך ליצירת טראפיק – כדאי שהם יהיו.
* אתרים שאינם מקבלים טראפיק מפייסבוק, טוויטר או שניהם מפספסים מקור תנועה אדיר. בנוסף, אם המאזן אינו לטובת פייסבוק כנראה שלא מנצלים את הערוץ בצורה נכונה.
* אין טעם לבזבז זמן על קידום ברשתות חברתיות שאינן פייסבוק, טוויטר או לינקדאין. עדיף להפנות את המשאבים לאתרים קטגוריה אחרת כגון יוטיוב או פליקר.

ראוי לציין שהניתוח הזה אינו בהכרח מדויק לחלוטין ויכולות להיות הטיות – כך למשל, לא כל האתרים הנבדקים בהכרח קידמו את האתרים שלהם בצורה שווה במקורות התנועה השונים. יחד עם זאת, בהחלט ניתן ללמוד מהנתונים על מגמות והכוח של האתרים בקטגוריות השונות ליצירת טראפיק משמעותי.

* פוסט זה הינו תרגום מתומצת של הפוסט הזה שהתפרסם ב-readwriteweb

סוגיית הפרטיות ברשת כבר נטחנה עד דק ותמשיך להיות אחד הנושאים שמפתחי טכנולוגיות חדשות ימשיכו להתעלם מהם, פשוט כי זה לא משנה יותר מדי לאף אחד וגם ככה כולנו חשופים ברגע שדרכנו עם הזרת שלנו בתוך אתר חברתי כלשהו או חשבון מייל מקוון.

לאחרונה קם אתר שנקרא pleaserobme.com, בו מתפרסמים כל כמה שניות ציוצים של אנשים שפשוט מצהירים על כך שאינם בביתם ובכך מהווים אופציה נוחה לשלל מהיר וחסר סיכונים. האתר מתבסס על עדכונים של משחק חברתי חדש יחסית שנקרא Foursquare ופופולארי בעיקר בארה"ב. במסגרת המשחק אנשים מעדכנים את מקום הימצאם בעזרת הסלולארי בכל רגע נתון וצוברים נקודות לפי חוקים שונים, מה שמקל מאוד על מפעילי האתר לספק את העדכונים לגבי כל הבתים הריקים.

כוונת יוזמי האתר היא כמובן למחות על אובדן הפרטיות שלנו וההרגלים שלנו לעדכן את כל העולם במה שאנחנו עושים בכל דקה מחיינו. אולי אנחנו באמת רוצים שישדדו אותנו, למה לא בעצם, זה יכול להיות אחלה עדכון לטוויטר…

לאחר שלפני כמה ימים ראיתי את מאיר נאבק שוב (ושוב) בענייני התאמות לדפדפנים ובעיקר ל-Ie6, הידוע גם כדפדפן המיושן, עמוס הבאגים ופרצות האבטחה של מייקרוסופט, החלטתי לעשות מעשה ולכתוב על העניין. אם אני אגרום לאדם אחד לשדרג את הדפדפן המיושן שלו – הרי שאני עשיתי את שלי.

מי משתמש עדיין בדפדפן אקספלורר 6? המון אנשים! ואפילו רובם המכריע. על פי כתבה שהתפרסמה היום ב-ynet – בעיקר משתמשים מאוחרים, שרובם לא יודעים מה זה דפדפן (דפדפן זה גוגל, לא?!, אה, לא, האינטרנט זה גוגל!) וארגונים גדולים שאנשי המערכת שלהם מעדיפים לא לסבך לעצמם את החיים ולהתקדם עם הזמן והטכנולוגיה.

ברשת כבר מזמן קמו אתרים, תנועות וקמפיינים לחיסול/נטישת הדפדפן, ביניהם גם האתר להצלת המפתחים. ב- PCWorld ב-2006 הדפדפן זכה במקום ה-8 מבין 25 המוצרים הטכנולוגיים הגרועים ביותר של כל הזמנים ולאחרונה YouTube הכריזו שיפסיקו לתמוך בדפדפן ומאיצים במשתמשים לשדרג.

מצד שני, אני מוכרח להודות שקיימים גם אתרים שקוראים להציל את ie6 מסיבות מגוונות (ביניהן – הדפדפנים המתקדמים מסבכים לנו את החיים עם פיצ'רים מיותרים וחושפים אותנו למעקב מתמיד של החברות השונות).

אין מה לעשות, בעולם בו כולם מונעים על ידי אינטרסים כלכליים (אפילו מייקרוסופט מאיצה במשתמשים לנטוש את הדפדפן המיושן שלה ולשדרגו), ההתקדמות הטכנולוגית היא בלתי נמנעת – דפדפנים חדשים וסטנדרטים חדשים קמים וימשיכו להתפתח כל עוד אפשר להוציא עוד לירה מהעניין. אני יודע שיש סיכוי טוב שאני פונה פה לאנשים הלא רלוונטיים, אבל בינתיים, מה אכפת לכם, תעשו את החיים קצת יותר קלים למנהלי פרויקטים ולמפתחים – נטשו את ie6 – לא משנה לאן. ABORT!

במסגרת בלוג השפעת שהקמנו עבור קופ"ח לאומית הפקנו פוסטרים המפרטים כיצד יש לנהוג למניעת התפשטות שפעת החזירים. אז הקליקו – הדפיסו – ותלו במקום העבודה/בית הספר של ילדיכם/על הדלת של השירותים (מהצד הפנימי בלבד) או כל מקום אחר שנראה לכם מתאים… תנו יד במלחמה נגד השפעת העולמית – ויחד ננצח אותה!

poster-kids-linkposter-workplace-link

ויש גם מצגת נחמדה

וכמובן – היו בריאים!

ידעתם שבכל חודש מועלות בערך כמיליארד תמונות לפייסבוק על ידי משתמשים?
מדובר במספר אסטרונומי וזו הסיבה העיקרית שחברה חדשה (יחסית) בשם face.com בחרה בפלטפורמה הזו כראשונה ליישום טכנולוגיית זיהוי הפנים שלה.
עד כה שיחררה החברה 2 אפליקציות שמצויות בשלב אלפא סגור; הראשונה – Photofinder מסוגלת לסרוק מיליוני תמונות ביום ולאתר תמונות שלך ושל חברים שלך שתוייגו על ידך או על ידי משתמשים אחרים. טכנולוגיית זיהוי הפנים עובדת בצורה מרשימה ומסוגלת לזהות פנים גם בתמונות בהן המזוהה מטושטש מעט או מרכיב משקפיים.

האפליקציה השנייה אותה שחררה החברה בחודש יולי האחרון נקראת Phototagger, וכשמה כן היא – מתייגת. האפליקציה מסוגלת לסרוק את כל התמונות שלך ושל חבריך, ולהציע "קבוצות תיוג", על פי זיהוי הפנים. כך, באמצעות האפליקציה פעולת תיוג של מאות או אלפי תמונות לוקחת דקה-שתיים במקום עבודה אינסופית.

מנכ"ל החברה גיל הירש מדגיש את יתרון פייס.קום על חברות אחרות בכך שהטכנולוגיה שהחברה פיתחה מאפס, מכוונת במיוחד לזיהוי פרצופים בתמונות של אנשים בסיטואציות יום-יומיות, דבר השונה מהותית מטכנולוגיות אחרות שפותחו באוריינטציה בטחונית והתמקדו בזיהוי פרצופים בתמונות של "הסתכל למצלמה" כגון תמונות פספורט. בנוסף, הפתרון של פייס.קום הוא חברתי, מה שמאפשר למשתמשים לחלוק את התוצאות וליהנות מתוצאות חיפוש ותיוג של חבריהם. לבסוף, הטכנולוגיה של החברה מהירה ביותר ומסוגלת לעבד כמיליארד תמונות ויותר בחודש.  ולאן ממשיכים? גיל מבטיח שלחברה יש עוד הפתעות רבות ושירותים נוספים בקנה, אך נכון לעכשיו (בצורה מפתיעה) אינו מעוניין להסגיר מידע נוסף מעבר לכך.

מכיוון ששתי האפליקציות נמצאות עדיין במוד אלפא סגורה, ניתן (ורצוי) לבקש גישה להתנסות כאן.

למרות הטכנולוגיה והתוצאות המצוינות, לא ניתן להתעלם מהצדדים הפחות חיוביים של האפליקציות של פייס.קום שצויינו בבלוגים ואתרים ברשת ועוררו ויכוח שעיקרו הוא – התקדמות טכנולוגית בלתי נמנעת מול אובדן כמעט מוחלט של הפרטיות. שהרי לא כל אדם מעוניין שכל תמונה שלו (שלאו דווקא הוא העלה לרשת) תהיה זמינה לכל הבא ליד, בחיפוש פשוט המתבסס על זיהוי תווי פנים.

בפייס.קום מודעים לבעיית הפרטיות ואף כתבו פוסט בנושא המבהיר את עמדתם ופעולות שניתן לנקוט בכדי למזער אותה. לדעתי, אפשר להתלונן ואפשר למחות, ומי שבאמת לא רוצה להיות חשוף ברשת יכול לנקוט בצעדים המתאימים ולמזער את הבעיה, אבל על פי ההיסטוריה, הטכנולוגיה תצא עם ידה על העליונה, בעולם שלנו זה בלתי נמנע.

גילוי נאות: כותב הפוסט הינו אח של אחד ממייסדי החברה ועל כן דעותיו יכולות להיות מוטות מעט..


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן