משהו פה לא בסדר. אני מאבד את הכישורים החברתיים שלי, לא מתלכלך ברגש, לא מסתכן ברגשנות יתר, רוב הזמן אני קורקטי, מזערתי את דעתנות היתר
לכאורה הכול בסדר, יש לי מעגלי חברים, אני פתוח (הרי ויתרתי מזמן על הפרטיות שלי), אני גם נגיש (במרחק הקלקה מכל אחד). החיים יפים ומה לגבי מושגים כמו מימוש עצמי וסיפוק מקצועי ? מיי אס…
מודעות? אני מודע לזה שהחיים הפסיקו להיות אינטנסיביים וש יש לי קריטריונים לכל דבר, קווים אדומים, גייד ליין ונו האו… שעמום:)
זה לא, איזה מניפסט של בן 50+ , אני מתבונן מסביבי ומבחין בחוסר האותנטיות* על כל צעד ופיקסל. כולם מתנהלים נכון – חושבים אותו הדבר ומתיישרים לאיזה שהוא קוד פתוח.
ההשלכות האישיות ברורות – למה לתת מעצמך אם התגמול לא מספק, למה להשקיע רגשית אם התשואה היא לייק
למה להתאמץ? למה לקחת סיכונים? נשלח את הרובוט החברתי שלנו לחוש את הפידבק, נבצע אופטימיזציה, נקבל מהסביבה את ההצדקות, נסנן ונייעל את מערכות היחסים, והכי חשוב – נחסוך באינטראקציות ובאנרגיות. אומנם קבוצת ההתייחסות הווירטואלית שלנו מספקת את אשליית השייכות אך משהו משתבש עם מה שנקרא חיי הרגש. הקלות הבלתי נסבלת של האינטראקציות הווירטואליות, בחוסר ההשקעה, בחוסר המאמץ ובחוסר התגמול הרגשי, מקטינה אצלי את הצפיות, האכזבות ואת ההתלהבות.
אם פעם האמנתי שרשתות חברתיות יכולות להקל על תחושת הבדידות, כיום ברור לי שזה בדיוק להפך, הפער בין האשליה למציאות, רחב ומתסכל.
תחושת השיתופיות הקיימת ברשתות החברתיות היא רק פרמטר אחד במארג האנושי/חושי שכנראה ממשיך לסנן בין עיקר לטפל דרך המאמץ והתגמול הבלתי אמצעים. תחושות שהמוח האנושי דורש להמשיך לצרוך כנראה.
לא נעים לי להגיד, אבל אני מתגעגע לחיי "קהילה" אני מתגעגע להטרוגני, אני מתגעגע לשונים.
*הגדרה מילונית
אותנטי=לא מזויף. מקורה של המילה מיוונית שפירושה "עומד בזכות עצמו", המילה השתרשה במגוון שפות לועזיות כמו אנגלית, ספרדית
מילים נרדפות: אמיתי, אוריגינלי , מקורי, אמין
ניגודים: מזויף, נדוש
תגובות אחרונות