כאחת שבילתה עשור שלם (90-2000) במסדרונות עיתון "הארץ" (יומיים בשבוע ניכו שליש…) אני זוכרת שהקיוביקלים השרו אוירת נכאים, המחשבים לא הספיקו לכולם, המרכזנית טרטרה בכריזה וחדרים שלמים היו אפופי עשן סיגריות מצחין, אבל דבר אחד הילך קסם – חלק מאוסף האמנות של שוקן שעיטר את המסדרונות. אם אלו היו אמנים צעירים כמרים כבסה ואירית חמו, מטאורים כאליעזר זוננשיין, עדי נס, דגנית ברסט, וניר הוד או מבוססי-שם כעצמון גנור, דויד ריב, עסאם אבו-שקרה ועוד ועוד…
כשפילטרנט הוקמה כבר אז ידענו ש: 1. אנחנו לא רוצים באווירת "מפעל" יצרני, דכאני נטול נשמה. 2. עבודות אמנות צריכות להיספג בקירות. אז נכון, אנחנו קיימים בקושי שלוש שנים ולא צברנו אוסף מרשים, ואין לנו את הונם של שוקן וסבג אבל אנחנו מאמינים שסביבת העבודה שלנו שווה במיוחד! קבלו הצצה למשרד…
עיצוב פנים: אדר' אורית שקד.
































נראה יפה מאודJ
וסחתן על התאור של העיתון. מזכיר נשכחות.
איזו סביבת עבודה מקסימה, אפשר גם?
moi nice