ארכיון פוסטים מהחודש אוגוסט, 2009

שננו את המילה החדשה: Scred (קיצור של: street credit). אחרי הרשתות החברתיות וכרטיסי הפרופיל המשודרגים, הגיע תורו של הכסף להפוך לחיה קולקטיווית. הקיבוץ חוזר ואתם בוועדת קישוט!

זה התחיל מתוך מטרה לאפשר מעקב אחר הכסף (הוצאות, יתרה, מי חייב למי) והמשיך בתאי מסחר לכל דבר. Scred, מעין "אשראי רחוב", מאפשר לחברים להירשם ל"מאגר" שיעקוב אחר ההוצאות, יעדכן כל פעולה ויעקוב אחר חובות בין אנשים, יאזן הוצאות מול חובות, ויחשב באופן פרטני בין המשתתפים מי חייב למי וכמה, ויספק נוחות ושקיפות. הפיצ'ר זמין גם בסלולר וחינמי בשלב הזה. פיצ'ר חינמי נוסף שמציעה Scred הוא MiniCorps ( כרגע בגרסת בטא), שמיועד לאגודות, למארגני טיולים, לארגוני צדקה ולאמנים, ומתפקד ממש כמו אתרים שמאפשרים לקבוצות למכור מוצרים ולגבות תשלומים או לגייס תרומות דרכן. הכסף בשלב הזה עובר דרך Paypal.

עם המספר הגובר של מוכרים-צרכנים הלהוטים להרוויח קצת בימים טרופים אלה אנחנו מהמרים שפיצ'ר MiniCorps של Scred יזכה לקבלת פנים חמה (לקריאת המקור).

תרגמה בחופשיות: שירי פורר.


הקמנו לקופ"ח חולים לאומית בלוג אינפורמטיווי בנושא שפעת החזירים. הבלוג מרכז אינפורמציה מפי מומחים בתחומי רפואה שונים, וכולל: מאמרים, פורום מומחים, שאלות ותשובות נפוצות, סקרים, מידע מהעולם, דף עדכונים בפייסבוק ובטוויטר וקישורים שימושיים לנוחות הקוראים.

אנחנו באמת מקווים שהמגפה תישאר רק כמגפה תקשורתית ושיפתחו כבר אנטי ווירוס יעיל

הכל זה עניין של טיימינג. אם נניח מכשיר הנוקיה הצבעוני הראשון היה יוצא היום – הוא היה נדחה בבוז, למרות שבזמנו נחשב לשוס גדול. אם מישהו היה משיק שדרוג של הדאבל-קאסט למכשיר בעל ארבע קלטות, אף אחד לא היה מתרגש. אבל כשממציא הדיסק און קיי, דב מורן, מעורב – אני חושש שיותר מדי אנשים חששו להעיר לו בנימוס שהיי, עם כל הכבוד – זה לא זה.

המודו הוכרז לראשונה ב-2008, ואני מודה שגם אני התלהבתי מהרעיון: מכשיר סלולרי מודולרי שמחליף ג'אקטים ויכול לתת לנו את התחושה שמדובר במכשיר אחד – והכל בזול יחסית. אבל בהשקה האחרונה בסלקום, על עיכוביה השונים, זה נראה כבר לגמרי אחרת… העולם הסלולרי ממש לא זקוק היום למודו. ראשית, למה לי להעביר את הטלפון בין ג'קטים שונים שלכל אחד מהם פונקציה אחרת (GPS, נגן מוזיקה וכו') כשכמעט כל המכשירים החדשים היום מכילים את כל התכונות ללא טירחת ההחלפה? שנית, נראה לכם הגיוני שאדם שחצה את גיל 18 יתעסק כל הזמן עם הג'קטים על מנת להחליף מכשירים בין העבודה, שעות הערב, הבילויים וכו'? מישהו מכם מחליף תוספות דומות ברכב שלו, במשקפיים או בנגן ה-mp3 שלו? ועוד לא דיברנו על הנחיתות הטכנולוגית של המודו – דור 2.5 בעידן של מכשירים בני דור 3.5, כמות זיכרון מוגבלת וג'קטים שנראים כמו פאנלים עתיקים שנמצאים בחלון ראווה מאובק של חנות סלולר פרטית בתחנה המרכזית הקרובה למקום מגוריכם.

אז מי צריך את זה? לא אני, ולא שנת 2009. דב מורן המציא משהו נהדר, אבל פספס את הרכבת. היום, בעולם של אייפון ופרה-פאלם, אולי רק במדינות העולם השלישי מחכים למודו. וגם זה בכלל לא בטוח.

ידעתם שבכל חודש מועלות בערך כמיליארד תמונות לפייסבוק על ידי משתמשים?
מדובר במספר אסטרונומי וזו הסיבה העיקרית שחברה חדשה (יחסית) בשם face.com בחרה בפלטפורמה הזו כראשונה ליישום טכנולוגיית זיהוי הפנים שלה.
עד כה שיחררה החברה 2 אפליקציות שמצויות בשלב אלפא סגור; הראשונה – Photofinder מסוגלת לסרוק מיליוני תמונות ביום ולאתר תמונות שלך ושל חברים שלך שתוייגו על ידך או על ידי משתמשים אחרים. טכנולוגיית זיהוי הפנים עובדת בצורה מרשימה ומסוגלת לזהות פנים גם בתמונות בהן המזוהה מטושטש מעט או מרכיב משקפיים.

האפליקציה השנייה אותה שחררה החברה בחודש יולי האחרון נקראת Phototagger, וכשמה כן היא – מתייגת. האפליקציה מסוגלת לסרוק את כל התמונות שלך ושל חבריך, ולהציע "קבוצות תיוג", על פי זיהוי הפנים. כך, באמצעות האפליקציה פעולת תיוג של מאות או אלפי תמונות לוקחת דקה-שתיים במקום עבודה אינסופית.

מנכ"ל החברה גיל הירש מדגיש את יתרון פייס.קום על חברות אחרות בכך שהטכנולוגיה שהחברה פיתחה מאפס, מכוונת במיוחד לזיהוי פרצופים בתמונות של אנשים בסיטואציות יום-יומיות, דבר השונה מהותית מטכנולוגיות אחרות שפותחו באוריינטציה בטחונית והתמקדו בזיהוי פרצופים בתמונות של "הסתכל למצלמה" כגון תמונות פספורט. בנוסף, הפתרון של פייס.קום הוא חברתי, מה שמאפשר למשתמשים לחלוק את התוצאות וליהנות מתוצאות חיפוש ותיוג של חבריהם. לבסוף, הטכנולוגיה של החברה מהירה ביותר ומסוגלת לעבד כמיליארד תמונות ויותר בחודש.  ולאן ממשיכים? גיל מבטיח שלחברה יש עוד הפתעות רבות ושירותים נוספים בקנה, אך נכון לעכשיו (בצורה מפתיעה) אינו מעוניין להסגיר מידע נוסף מעבר לכך.

מכיוון ששתי האפליקציות נמצאות עדיין במוד אלפא סגורה, ניתן (ורצוי) לבקש גישה להתנסות כאן.

למרות הטכנולוגיה והתוצאות המצוינות, לא ניתן להתעלם מהצדדים הפחות חיוביים של האפליקציות של פייס.קום שצויינו בבלוגים ואתרים ברשת ועוררו ויכוח שעיקרו הוא – התקדמות טכנולוגית בלתי נמנעת מול אובדן כמעט מוחלט של הפרטיות. שהרי לא כל אדם מעוניין שכל תמונה שלו (שלאו דווקא הוא העלה לרשת) תהיה זמינה לכל הבא ליד, בחיפוש פשוט המתבסס על זיהוי תווי פנים.

בפייס.קום מודעים לבעיית הפרטיות ואף כתבו פוסט בנושא המבהיר את עמדתם ופעולות שניתן לנקוט בכדי למזער אותה. לדעתי, אפשר להתלונן ואפשר למחות, ומי שבאמת לא רוצה להיות חשוף ברשת יכול לנקוט בצעדים המתאימים ולמזער את הבעיה, אבל על פי ההיסטוריה, הטכנולוגיה תצא עם ידה על העליונה, בעולם שלנו זה בלתי נמנע.

גילוי נאות: כותב הפוסט הינו אח של אחד ממייסדי החברה ועל כן דעותיו יכולות להיות מוטות מעט..

בפוסט שפורסם לאחרונה בבלוג שלנו, הוזכר המונח (ARG (Alternate Reality Games.
מדובר בז'אנר מרתק, מורכב וחוצה גבולות של משחקים, שבמקרים רבים נועד לקדם מוצר (למשל סרט או אלבום מוזיקה).
בארץ ה-ARG נמצא עדיין בחיתוליו, והבכורה שייכת למשחק "הארכיטקט", שהינו פרוייקט משולב של בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי ועמותת התיירות של תל-אביב.
החלטנו להביא בפניכם מצגת שהכנו בנושא, המספקת רקע על התופעה ועל מאפייניה, קהילת המשתתפים ודוגמאות למשחקים.


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן