ניל ג'ורדן -  "משחק הדמעות" עם אהבה חוצת הגדרות, "ארוחת בוקר על פלוטו" – עם הגיבור הכי כובש שנולד לקהילה הכי קתולית, ו"ראיון עם ערפד" – עם חתיכים אש בסרט הכי הומו ארוטי.

ג'ון מיטשל קמרון - "הדוויג והשארית העצבנית" – קאמפי, מוזיקלי וניתוח לשינוי מין שלא הלך ממש עד הסוף, ו"שורטבאס" – כי כולם עושים את זה בנון-שלנט.

גאס ואן סנט – "איידהו שלי" –  נעורים, מרידה, הישרדות, חיפוש, בדידות.
קצת שטוח ודידקטי ובכ"ז: "מילק" –  בגרות, אחריות, מהפכה, חופש, בית.

"טראנס אמריקה" של דנקן טאקר – סרט מחמם לב ומשעשע עם פליסיטי הפמן ההורסת במסע פנימי וחיצוני. אהבה, קבלה, השתנות, משפחה.

סופת קרח של אנג לי – מי שהביא את "הר ברוקבק" המעט סטנדרטי (שימו שם: שחור-לבנה בשנות ה-50 ותבינו למה. אבל הי, הנוף שווה!) הוציא סרט מפוכח על מוסד הנישואין וחיי ניכור בחברה האמריקאית של שנות ה-70. מכמיר לב.

קטגוריות: סרטים\מופעים