ארכיון פוסטים מהחודש מאי, 2009

לכבוד חג השבועות, לקחנו על עצמנו משימה קשה - לטעום את שלל עוגות הגבינה המוצעות בבתי קפה שונים ברחבי ת"א. הממצאים הקשים לפניכם. חג שמח!

לחצו להורדת הסקר בפורמט pdf.

 

היום התחיל עם הפאנל המרכזי של הפסטיבל - failing gracefully - בהנחיית פלוריאן שמידט מ-hi-res ומושון זר-אביב משועל, ובהשתתפות ג'ושוע דייויס (שחשף חבלה עסיסית מאתמול), ארון קובלין ו-PES. קצת חבל שנעדרו חברי הפאנל המיועדים סטפן סגמייסטר (שהופיע מאוחר יותר) והמוזיקאי אלווה נוטו. בהתחלה הציגו המשתתפים בקצרה משהו שקשור בכשלון - בין אם מדובר בכשלונות משלהם, כפי שעשה שמידט (כאשר עיצוב של פרויקט כלשהו לא התאים לתכלית שלו) או במתודות עבודה שקשורות בכשלון, כפי שהראה דייויס (כאשר הכנת שקופית של מספר שניות במצגת אורכת שבוע שלם).

השיחה בין היוצרים הלכה וגלשה למחוזות שונים של דיבור על כשלונות. כמה משפטי מפתח מעניינים מהשיחה: "כשזה מגיע ליצירתיות, אין כזה דבר כשלון" (קובלין); "להיכשל זה דבר חיובי, אבל מה עושים כשאין לך את הפריבילגיה להיכשל?" (שמידט); "יש להיכשל בכוונה, כדי שאחרים יוכלו ללמוד ממך" (דייויס). כשצופה בקהל שיערה בפני חברי הפאנל שהם "מפורסמים" ויכולים להרשות לעצמם להיכשל מפני שהלקוחות שלהם מוכנים לסבול את הכשלונות האלה, טענתה נדחתה במהירות. "תמיד נכשלנו, רק שעכשיו אנחנו נכשלים עבור לקוחות גדולים יותר - ונמשיך להיכשל," אמר פלוריאן שמידט בחיוך.

פאנל מעניין נוסף שהתקיים היום היה בנושא חומרה בקוד-פתוח (open-source hardware); אריק ווילהלם הציג את instructables, אתר DIY המלמד כיצד יוצרים מוצרים שונים באמצעים הזמינים למשתמש הביתי; פיטר קירן הציג פיתוחים שונים של ממשקי נגינה  - למשל ה-Brick Table; ו-Gijs Gieskes שהלהיב את הקהל עם כמה דוגמאות חיות ועובדות של סינטיסייזרים ביתיים.

בין לבין, סיי סקוט הציג את העבודות שלו, שנדמה לרגע שנוצרו באמצעים דומים לאלה של ג'ושוע דייויס, אלא שסקוט יוצר אך ורק באמצעים ידניים - רפידוגרפים, סרגלים ומחוגות. השפה המקורית שלו מועתקת ומשוכפלת מדי יום על ידי סוכנויות פרסום המתאהבות באסתטיקה שלו, שהיא מאוד טרנדית היום, אבל שום דבר לא משתווה למקור…

הרבה ברודקאסט היה היום - סטודיו Renascent ההולנדי הציג את תוצרי הסדנה שהעביר במשך הפסטיבל; Digital Kitchen עשו פרזנטציה מרתקת (מכל הבחינות, אפילו השקופיות עצמן היו מונפשות ומדומות כמטול שקפים עתיק…) בנושא הפתיח שצילמו והפיקו לסדרה True Blood. במסגרת העבודה על הפתיח הם הסתובבו במשך ימים במדינת לואיזיאנה, נכנסו לבתים ולבארים וצילמו בפאתי הדרכים על מנת לאסוף חומרים מקוריים; Prologue סגרו את הפסטיבל עם קטע כותרות הסיום המיוחד שעיצבו עבור הפסטיבל, ומצגת מרשימה ועטורת כוכבים של העבודות ההוליוודיות שלהם (מה קרה בגטקה, האי של ד"ר מורו, איירון מן, ועוד רבים).

ההרצאה הגדולה של היום היתה של סטפן סגמייסטר, שעלה לבמה בשמלה שחורה מנוקדת והחל לדקלם ביקור הזוי במוזיאון הימי של ניו יורק. הסיפור נחתם כשברקע נוצרו בהדרגה המילים "Design & Happiness" בכפתורים צבעוניים. סגמייסטר הביא, בסגנון קולח וכובש, דוגמאות מתוך עבודותיו המסחריות - למשל עטיפת הדיסק של בריאן אינו ודייויד ביירן, שעוצבה כבית פרטי בכפר, לצד דוגמאות מתוך פרוייקטים אישיים שלו, "Things I Have Learned in My Life". נתבשרנו שאחת מהעבודות, זו העוסקת ב"אנשים שחושבים שהם תמיד נכונים", תוצג בקרוב במוזיאון ישראל…

ההשקעה בפסטיבל היתה ניכרת ביותר והעשירה את חוויית הביקור - לצד ההרצאות, המופעים והמיצבים עצמם, חולק עיתון יומי שהודפס בכל אחד מימי הפסטיבל, עם חדשות, ראיונות וכתבות בנושאי היום; קטעי וידאו ששודרו בין ההרצאות הביאו גם הם ראיונות עם חלק מהאמנים והמעצבים שהציגו וגם הקרינו עבודות שונות מהתחום; קטלוג של האירוע הכיל רפרודוקציות איכותיות של עבודות מאת כל האמנים המשתתפים; בלוג חי של האירוע תיעד את עבודת הצוות ותרם רבות לגיבוש והעלאת המורל וכמובן, הערות של מבקרים מטוויטר ריחפו על תקרת אולם ההרצאות ובכל רגע נתון אפשר היה לשאת עיניים למעלה ולקרוא משאלת טוויטר מקרית…

נכחנו פחות בהופעות המוזיקליות של האירוע, כי לא רצינו לפספס (כמעט) אף הרצאה… אך מהביקורים הקצרים בהופעות נוכחנו לשמוע שמדובר ביוצרים רציניים ומעניינים. את רוב ההופעות ליווה VJ אוטומטי של קווים ומשטחים צבעוניים, שנעו בהתאמה מושלמת למוזיקה, וסיפקו חוויה ויזואלית מרגשת לצד המוזיקה האלקטרונית.

יקח לנו זמן לעכל את כל מה שראינו ושמענו כאן… אין ספק שזו היתה חוויה מלאת השראה ומלהיבה. להתראות בפסטיבל הבא!

היום השני נפתח מאוחר (הרשינו לעצמנו לוותר על פאנל עיצוב מקומי ועלינו באומץ לאיזה טירה, תיירים), אך בסערה.

הייתי שמח אם החברים בchampagne vellentine היו משקיעים קצת יותר ברעיונות מאחורי הפרויקטים, וקצת פחות בלפרוע את השיער ולהיות כאלה אמנים-מעצבים-נאמנים-לעצמם-עשינו-פעם-פיץ'-לדיסני-אבל-היינו-משוגעים-מידי-בשביל-לעבוד-איתם.

רוברט פיטרס הגיע לחנך במובן הטוב של המילה, ועורר לא מעט השראה,

PES היה תענוג צרוף ושיתף גם בטריקים של מאחורי הקלעים,

פולה שר נתנה מופע אולד-סקול מרשים ומבוסס (אם כי לא חידשה המון ביחס להרצאה שלה בTED, למשל),

וג'ושוע דייויס, הו, ג'ושוע דיוויס. הרי ברור לכולם שלא עשה כלום באמת חדש כבר משהו כמו חמש שנים. הרי ברור לכולם שהוא מגיע לפסטיבל הזה כל שנה ומוציא שפנים נורא דומים מאותו צילינדר. אבל אנחנו סולחים לו, כי הוא פרפורמר בחסד, התמסטל מרד-בול, וגלגל אותנו מצחוק (וגם כי תמיד כיף מחדש לגלות שמישהו שמכוסה כולו קעקועים ובאופן כללי נראה כמו קלאסיקת זבל לבן אמריקאי יודע לעשות קסמים באקשן סקריפט).

גם היום די בלט כי המציגים בפסטיבל לא לגמרי יודעים איך לבלוע את הנושא של השנה, הכשלון החינני. פרט לדיוויס, שבאמת מרוויח מרנדומליות וטעויות, כל נואם מזכיר בכמה מילים את הכשלונות הרבים בדרך אל ההצלחה, אבל לא איך הוא דואג שהעבודות שלו יעבירו מסר מוצלח גם במקרה של כשלון לכאורה. גם זו חצי נחמה, כשכולם מראים עבודות פורצות דרך על גבול השלמות ומשאירים את הקהל מרייר ומוחא כף.

מחר היום הגדול מכולם, כולל פאנל בהנחיית מושון זר אביב שישוחח על נפילות בסטייל בין היתר עם ג'. דיוויס וכמובן סטפן סגמייסטר (אתם לא יודעים, אבל לאחרונה שרתם עליו בסדר. אחד אלוהינו? מצלצל מוכר?).

מאיר כבר נוחר בחדר,

לילה טוב מליסבון.

פורטוגל מארחת זה השנה השניה את פסטיבל OFFF למדיה ותרבות דיגיטלית. הפסטיבל מיועד למעצבים ואמנים דיגיטליים ומביא את השמות הגדולים בתחומים אלה - החל מותיקים כגון פולה שר ונוויל ברודי, עד כאלה המיוחסים לדור החדש - ג'ושוע דייויס, למשל.

היום הראשון נפתח בלא מעט תקלות. זוהי הפעם הראשונה שהפסטיבל מתארח באוריאס, פרבר מקסים ושקט של ליסבון, קרוב לשפת הים. נדמה שהמקום בהחלט מסוגל להחזיק אפילו יותר מ-4,000 מבקרי האירוע, אך נראה שהצוות עצמו לא היה מוכן מנטאלית לספוג כמות כזו של אנשים, והתורים הארוכים נסחבו במהלך כל שעות הבוקר, אל תוך הצהריים. באיחור של שעה וחצי נפתחה המצגת הראשונה של הפסטיבל ע"י נוויל ברודי, שהתלונן על האקוסטיקה הנוראית באולם הראשי, שההד בו שכפל את קולו כך שאפילו הוא לא היה מסוגל להקשיב לעצמו.

על אף התקלות הראשונות האלה, יומו הראשון של פסטיבל OFFF נראה מבטיח ביותר, ועל פניו היה מוצלח. רשימת מציגים מעניינים ומעוררי השראה עלתה היום - אמנם נוויל ברודי לא חידש בהרבה, והיווה פתיחה מנומסת כשסגר ואמר "אני, כמוכם, מצפה ללמוד מהאנשים שיציגו כאן", אך הבאים אחריו סיפקו את הסחורה.

לצערנו פספסנו את מולטיטאץ' ברצלונה כשבחרנו ללכת לאכול ארוחת צהריים, אבל המיצג שלהם - Multitouch Space Invaders - יהיה זמין לקהל במשך כל ימי הפסטיבל; המעצב-מתכנת קרסטן שמידט הציג מספר עבודות אמנות-גנרטיבית מקסימות ושובות לב; קבוצת העל United Visual Artists הביאו כמה דוגמאות מרתקות מהפורטפוליו שלהם, כמו קטעי הוידאו שיצרו למופעים של מאסיב אטאק והכמיקל בראדרס, יחד עם כמה פרוייקטים ניסיוניים שחלקם אף לא הגיעו לידי מימוש; עמית פיטרו וג'יימס פאטרסון הציגו כמה פרוייקטים בתחום הציור שהשאירו אותנו פעורי-פה, למשל ה-Sonic Wire Sculpture; כריס מילק, במאי הקליפים הוורסטילי, סגר את הערב עם מספר קליפים שביים, בין השאר ל-U2 ולקנייה ווסט.

איכזבה אותנו הפרזנטציה של ג'ייסון ברוג'ס, שעשה רושם של אדם כריזמטי וסוחף, אך עם זאת הציג את הפרוייקטים באופן שהדגים כמה הכוונה מאחוריהם שטחית ומלאכותית. עבודותיו החווירו במיוחד לאור העובדה שהציג אחרי קרסטן שמידט ולפני UVA.

חוץ מההרצאות, ניתן היה לחזות במופעי מוסיקה אלקטרונית בחלל נפרד, לרכוש יצירות אמנות ומוצרים מעוצבים בבזאר ולחוות מגוון של מיצבים דיגיטליים (מולטיטאץ' ברצלונה כאמור, אך גם מוצרי קונספט חדשים של מיקרוסופט, שהציגו את השולחן האינטראקטיבי שלהם בשיתוף עם נוקיה, ומשטח ציור ציבורי שהקרין ציורים של הקהל על מסך אינטראקטיבי רחב. כמו כן, במהלך ההרצאות ניתן לשאת את העיניים לתקרה ולקרוא "משאלות טוויטר" שהביעו משתתפים באירוע.

קונספט הפסטיבל, Fail Gracefully, שפאנל המוקדש לנושא זה יתקיים בשבת, גרם למציגים להוציא מהבוידעם עבודות שונות ש"נכשלו" בדרכים שונות, למשל נדחו ע"י הלקוח; מקריאת ההקדמה בנושא בקטלוג הפסטיבל, נראה שהמציגים מעדיפים להסתכל על הנושא באופן מילולי, בעוד שמושג ההיכשלות בא לידי ביטוי לאו דווקא בכשלונות הוודאיים שלנו, אלא דווקא בעבודות הטובות יותר שלנו - שלעתים "נכשלות" בכך שאנשים מסוימים אינם מבינים אותן, כאשר הן יוצאות מקונטקסט או כאשר הן מוצגות באמצעים לא מתאימים.

היה מעניין לראות מיהם כל אלפי האנשים שהזמינו כרטיסים. להערכתנו, מדובר ברוב מקומי של סטודנטים (המבלים את חופשת האביב שלהם בשבוע זה), אך שמחנו לראות אנשים מכל העולם - פולין, קוריאה, ארה"ב…

חוץ מזה - ליסבון האביבית מדליקה, האווירה צעירה ומחשמלת ויש הרבה מה לראות ולעשות. צ'או!

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי.
פורסטר מחלקת את התפתחות האינטרנט החברתי ל-5 תקופות (חלקן חופפות).

1. תקופת הגדרת הפרופיל האישי וביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות: רשתות חברתיות מתפקדות כמערכות הפעלה (פייסבוק קונקט)

3. תקופת החוויה החברתית: כל שימוש או פעולה בדיגיטל תשולב עם יכולות חברתיות

4. תקופת ארכיטקטורת מידע שונה: מידע שיגיע דרך הקשרים חברתיים וקונטקסטואליים

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך - לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.

*המחקר הסתמך על ראיונות עם 24 חברות מובילות בווב החברתי

Research isn’t done in a vacuum, that’s why we conducted qualitative research to find out what we should come to expect. We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן