המאבק כנגד תאונות הדרכים תמיד היה היסטרי. כן, מוות = היסטריה ולכן באמת, כל חלום יכול להסתיים באסון. אם אפשר לראות קרביים מרוטשים מתחת למשאית סמיטריילר - שנבין טוב-טוב מה זה סכנה - מצוין! . לא משנה שמחקרים מראים שעיסוק אובססיבי באלימות מוביל אותנו להתנהגות אלימה (כן, ספירת גופות בתחילת כל מהדורת חדשות מלבה מוות), לא משנה שהפרסום זול וגס לב, מה שמטריד אותי זה המגמה של השנים האחרונות לא להניח לילדים שלנו לחצות את הכביש לבד.
בהתחלה טענו: ילד בן 7 - לא חוצה את הכביש לבד
אח"כ עברו לילד בן 8 - לא חוצה לבד
היום, נטפלו לבני 9 - גם הם, מסתבר, לא חוצים את הכביש לבד
חוששתני שעוד זמן לא רב ונאלץ להעביר ילדים מדרובים בני 17 את הכביש. ומה שמציק לי זה צמצום פער השנים בין חציית כביש לבד לבין הרישיון להרוג ערבים במלחמות ישראל המוצדקות והאין-בריראיות שלנו. ובהספדים: "רק לפני שלושה חודשים שלחנו אותו לחצות כביש לבד, והנה, אמש מצא את מותו בקרב", וגם כותרת בידיעות - "הורים מכים על חטא: שחררנו את הרסן מוקדם מדי, כבר בגיל 16 חצה כביש לבדו. היום הוא מדבר לראשונה על הפחדים".
תגובות אחרונות