שני סרטים חדשים ושונים זה מזה מוקרנים אצלנו: "ההחלפה" של איסטווד, סרט שמתרחש בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ו"ספק" של שנלי המתנהל שלושה עשורים מאוחר יותר. הראשון, סיפור היעלמותו של ילד והתמודדות האם עם ממסד אטום, השני סיפור של (יתכן) ניצול מיני של ילד ע"י כומר כריזמטי, והתמודדות אם-המנזר מול החשד הזה. לשני הסרטים האלו מאפיין אחד דומה: הצגת מעמד האישה בתוך מסגרת גברית נוקשה. בסרט הראשון נכלאת האם בבית חולי נפש על ידי המשטרה (על סעיף היסטריה, כמובן), ולשנייה, אין אוזן קשבת מול הגברים המצויים מעליה בהיררכיית הכנסייה. 

המשטרה והכנסייה – מעוזים גבריים קשוחים חסרי רחמים ומסואבים שמנהלים קשר של שתיקה ואחווה פנימית, שנשים לא יכלו להתקיים בהם באופן מלא וראוי. בשני הסרטים יוצאי הדופן האלו הנשים מציגות כוח אמיתי שמפורר את היסודות האבסורדיים עליהם נשען הממסד.

ב"ההחלפה" (קומסי-קומסה), המשוואה ברורה. הרעים – רעים, הטובים – טובים, והאם צודקת מהפריים הראשון.
ב"ספק" המעולה, מתעתעים בנו הצופים ומעמידים אותנו במבוכה כבר מהפריימים הראשונים. הרי כולנו רוצים לאהוב את הכומר הנאור הפתוח זה ששומע מוזיקה חילונית, שותה עם סוכר, מתענג על אוכל, מלא חמלה ומהווה אוזן קשבת לתלמידים ולצוות. בכלל, אנו מורגלים בקונבנציות הז'אנר הזה: חדש מול ישן, פתיחות מול סגירות. במיוחד כשמנגד – שחורה, חמורת סבר, סגפנית, נוקשה – מצויה מריל סטריפ מקפיאת הדם. הנה, גם אנחנו נופלים בפח הזה, גם אנו רוצים להאמין שהיא יוצאת למסע הכפשה על רקע אגו ופחד שהרי באופן מסורתי, הגבר מסמל הצלחה, ניצחון, תעוזה, חדשנות, והאישה – זאת ששמה מקל בגלגלי הקידמה.

כל אחד משני הסרטים האלו מאיר תקופה אחרת בעולם נשי ומדוכא. שניהם בחרו להציג נשים חזקות המנהלות מלחמה מרת נפש, שאת תוצאותיה, תחוש עשרות שנים מאוחר יותר – כל אישה במערב.

והנה, עונה שביעית ל-"24", אלו שהביאו לנו נשיא שחור כאילו היה זה חזון אחרית הימים, מציגים לנו כעת – את נשיאת ארה"ב.

ופה, אצלנו, "ואלס עם באשיר" וקודמו "בופור" – עדיין שמים את הגברים הנפלאים שלנו בחזית. הם מיוסרים, הם לוחמים, הם עסוקים בנבכי נפשם או בהישרדות במחילות, יש ביניהם אחווה גדולה, ובעיקר אין להם נשים.
נדמה שהוליווד מוכנה לגבריות הישנה והטובה רק אם היא מגיעה מארצות הניכר (מידל-איסט, בלקן, נפולי – הולך) שם שולט החוק הישן – שאמנם עיר המלאכים כבר לא ממש מחוייבת לציית לו, אך בהחלט עדיין יכולה ליהנות ממנו…
(וכמובן, סחתיקה בענק על הגלובוס).

6 תגובות   קטגוריות: זהות, חברה, טלוויזיה ו כללי

הצורך במבנה סיפורי נובע בעיקר מתפישת המוח האנושי את מימד הזמן: התחלה-אמצע-סוף. המבנה הליניארי מספק תחושת סדר והיגיון ומקנה לנו ביטחון. אבל, האם לנצח נועדנו להזדקק לסיבה ולמסובב? האם לנצח נועדנו למבנה פעולה הישרדותי החוזה את הצפוי (והבלתי צפוי)?
מה יקרה אם נחרוג מהחושים האחראים לקלט, ונעמיס עליהם עוד שלוחות המזרימות עומס של מידע בזמן אמת? האם נוכל לייצר הקשרים? האם המוח יפנה את הצורך בהזדקקות אל העבר או הפחד מהעתיד למבנה פעולה שונה?

האינטרנט והסלולר משנים את תפישתנו. המרחב הדיגיטלי הופך להיות כמו תכנית ריאליטי, כשסט הציפיות שלנו חי את הרגע (אם זה לא כאן ועכשיו – אז זה לא קיים). החיבור בסגנון ה-Followers של twitter מאפשר יידוע אוטומטי לחברים ולשאר העוקבים ומוסיף ממד חדש בו התנועה אחרי אנשים היא רלוונטית יותר מתנועה אחר שייכות למותגים וצריכתם. אנחנו מחפשים חוויות אמוציונאליות והיכולת לחבר תכנים שונים בהקשרים שונים, חזקה יותר מסיפור מותגי אחד.
השינוי בהרגלים אינו מבוסס שיווק תלוי-מקום, אלא הוא רחב יותר וקשור להתפתחות הטכנולוגיות המשנות את הציפיות והופכות את הדיגיטל לשידור חי אחד גדול (עד לא מזמן זכרנו בע"פ מספרי טלפון, כיום הסלולר עושה זאת בשבילנו, ומפנה  את מוחנו לדברים אחרים).

כתוצאה מהטכנולוגיה גם הצרכים משתנים: סיפור המותג מועם וסיפור החברים שלי מואץ. הצורך הוא במידע אינסטנט (אם לא קיבלנו אותו מיד עולה תחושת החמצה, הרי משהו כן קורה במקום אחר). הצורך בסף ריגוש גבוה – כדי להרגיש חיים ותוססים, לצד הצורך בהתנתקות – להתחבא מזרם החיים הבלתי פוסק, וכמובן, הצורך בשליטה – להתחבר ולהתנתק לזרם מתי שרק רוצים.

פרט מתוך עבודה של נטעלי אלוני

אז איך זה משפיע על מיתוג, שיווק ופרסום? האם בכלל יש טעם לדבוק עדיין במבנה המסורתי והבסיסי של הסיפור? האם יש טעם לבצע סגמנטציות ופילוחים סטנדרטיים? האם הפעולה או תחום העניין בזמן אמת, אינו מכתיב התייחסות אחרת? האם יש טעם לנסות ולהבין את האינדיווידואל? האם תבניות הפעולה של: להקה, קבוצה, שבט, אינן חשובות יותר?

את השאלות האלו ובעיקר את האחרונה ננסה לברר עם מומחים בתחום, המשיכו לעקוב (:

תגובה אחת   קטגוריות: אינטרנט, אירועים, ווב2.0, ווידג'ט, וידאו, זהות, חברה, כללי, מחקרים, פרסום ו שיווק

לכבוד השנה החדשה, מצגת מצויינת של טלי וייס מ-TrendsSpotting מרכזת תחזיות מומחים בתחום המובייל: האטה במכירות,  צפייה בטלויזיה באמצעות המובייל, התפתחות שירותים מבוססי מיקום, בנקאות במובייל ועוד…

2 תגובות   קטגוריות: מובייל, מחקרים ו סלולאר