ברוב המקרים כשרוצים להגן על "כוכב נולד", נשלפים טיעונים כמו: התוכנית מחייה את השירה העברית, מה הסיכוי שנער של היום ידקלם את "הדרך אל הכפר", של אתמול. אמירות מהסוג הזה מזיזות את מרכז הכובד לתחום "קל לעיכול". נכון, מה רע? 
גם הטיעונים הנגדיים כמו: "כוכב נולד משדרת קיצור דרך לחלום האולטימטיבי להיות מפורסם", "כוכב נולד, בדומה למפעל הפיס, מציגה מצג שווא, ועל כל כוכב נבחר יש אלפי שבורי לב" – לא מדויקים, ואף מסתכנים ב"צדקנות", "צרות עין", ו"שמאלנות" מנג'סת.
אז מה כן? ראשית, כוכב נולד לא עומדת לבדה. היא תוצר ישיר של הלך רוח השאוב מהחלום האמריקני של הצלחה מהירה בזכות כישרון וכוח יוצאי דופן של הפרט. אמנם מחשבה מרוממת נפש (והתייחסתי אליה בפוסט קודם שדיבר על הקשר בין מגפות לחלום האמריקני), אבל גם מסוכנת, במיוחד לאור העובדה שחלום ההגשמה העצמית שנולד בעידן המודרני התבגר לא יפה. החלום כבר לא באמת מספק מצע למימוש ולהגשמה, הוא פשוט הפך לעוד כלי בידי חברות ענק שמשקיטות את ההמון (בידור) ועושות עליו כסף (פרסום). תאגידי ענק השתלטו על החלום ומסחרו אותו, ובד בבד, ניפו את "אחריות הכלל" כבר בשלב המיונים הראשונים. בעידן הזה אחריות חברתית היא סחורה פגומה שאין לה דורש.

אחריות חברתית – היא לא שחברות ללא מוסר תשלומים, ללא תנאי עובד-מעביד הוגנים, וללא כל תרומה לחברה (ובמקרים רבים אף פגיעה בה) – יסרבו להעסיק "משתמט" מצה"ל.
אחריות חברתית – זה לא שהשלטון יטיף בדמגוגיה זולה לערכיות אך לא יעניק דוגמה אישית.

אחריות חברתיתזה היכולת לספק מצע תרבותי עשיר, לתגמל על הישגים של התמדה ועבודה קשה, לשאוף למצוינות ולא למציצנות, לשים דברים בפרופורציות ולתת אלטרנטיבות אמיתיות לצד בידור קל ולא מחייב.
אם חושבים על זה, הרי כל שופטי כוכב נולד על המנחה והמפיקה האגדית – הם אנשים שעובדים קשה מאד, חרוצים, מסורים למקצועם, לא עשו קיצורי דרך, ולא ממש קיבלו הנחות. כוכב נולד – מהוקצעת וחביבה, ולכשעצמה אינה רעה בכלל, אבל המקום שהיא תופסת לצד העובדה שאין אלטרנטיבות מסביבה – הם גורמי הבעיה.

כוכב נולד אמורה לספק את ההתלהבות שבגילוי, את החד פעמיות, את הנגישות, את ההצלחה הרדיקלית, ותפקידה לסמן לפרט: תרצה – תצליח! אך תפקידה (מאופי טבעה) הוא גם להפקיר את כוכביה.
כחברה, עלינו לספק שני דברים: 1. חלומות זוהרים לא פחות, שערכיהם הם חינוך להתמדה ועבודה קשה, מקצוענות, חוסר בקיצורי דרך, ביקורתיות, לא להתחנף לטעם הרחב, מקוריות. 2. לתמוך בפרט, לשמש לו מצע, לאפשר לו התנסויות גם מעבר ליכולותיו. להבטיח לו שכוכב נולד היא לא סוף דרכו. להעניק לו פרמטרים נוספים שיגנו עליו, לאפשר לו להבין שהאחריות לכישלון ולהצלחה טמונה בו אך היא גם תלויית תרבות וסביבה, ושהוא לא לבד במאבק.

במינון מסוים תופעת כוכב נולד – היא ממתק, במינון גבוה – היא רעל. ואנחנו כבר מזמן באובר דוז (אבל העיקר שהחירשת תעלה לגמר!)

אור ארנסט

מאת אור ארנסט

9 תגובות
  1. 1 אודי

    איפה ערוץ 1 שאת תקציבו מממן הציבור
    ואיפה אתם כל הרגולטורים שתפקידכם לכפות את אינטרס הכלל בחברות המונעות במודל הרייטינג
    נמאס כבר מהבינוניות וחוסר התרבות של מנהלי ערוץ אחד
    ונמאס כבר מהרגולטורים שאוכלים את הלוקשים של מדדי הרייטינג
    ועוד יותר נמאס מהמשווקים והמפרסמים השבויים בקונספט של אופטימיזציה אין סופית של תהליכים הגורמת לדלות החומר ולאובדן של חוויה עשירה

    אולי גם צריך למנות סמנכ"ל לאחריות חברתית בכל חברה מסחרית, סמנכ"ל שרק יחדד לאנשי התהליכים והמספרים שלכל תהליך אופטומיזציה והצעת הגשה סכרינית יש גם
    DOWN SIDE

  2. 2 איתמר

    שלום אור
    מה נשמע
    זוכרת אותי?

  3. 3 אור ארנסט

    ברור! איך החיים בהארץ?

  4. 4 שירי פורר

    היבט בעייתי נוסף של התחרויות, שנוגע דווקא יותר לפוסט הקודם על הקשר בין מגיפות והחלום האמריקאי, הוא החלוקה המוחלטת, הגורפת והאכזרית של בני אדם ל"לוזרים" ול"ווינרים", שתי מילים שהן אבני יסוד בתפיסה ובתרבות האמריקאית, ממש כמו "חלום" ו"חופש". זאת אינה בעיה בתחרויות השירה ודומותיהן, הרי בתחרות כמו בתחרות – יש מנצח ויש מפסיד. אך הרחבת המושג תחרות והחלתו על החיים בכלל – היא הבעייתית בעיניי. כן, כולנו יודעים שהחיים הם ג'ונגל, ושלחזקים קל יותר – והם שורדים. אך האם אנחנו רוצים שגם החברה תתנהל כמו האבולוציה, ללא סייגים ורשתות תמיכה? הזכות לרדוף אחר חלום, החופש לבחור ואחריות הפרט לעצמו הם מהישגי הרוח הגדולים של האדם בעידן המודרני (והפוסט מודרני כמובן…), אך לא פחות הם מנגנוני ההגנה שפיתחנו כחברה.

  5. 5 אור ארנסט

    צודקת. בני ציפר התייחס לתופעה השבוע וכתב שזה מאפיין את קיטוב המעמדות, שעבור אנשים משכבות נחשלות זה הכרטיס יציאה היחיד מהמעמד שלהם – בריקוד ובזמרה, שלא לדבר על עוד גורם שלילי – החינוך לחנופה. תמיד יש כמה אדונים שאחראים על גורלך. די איכס אם חושבים על זה

  6. 6 ליאור שליו

    הבעיה בתוכניות מהסוג של כוכב נולד היא לא בכך שאין אלטרנטיבה קיימת סביבה, ישנן אינספור תוכניות וערוצים יותר איכותיים ועם מסרים יותר נכונים, הבעיה היא בתרבות הפאסטפוד שלנו אשר באה לידי ביטוי דרך המסך.
    המסך הוא אך ורק ההשתקפות של החברה ותו לא, החברה שלנו היא אסקיפיסטית ודורשת סימום מוחי, אין דרישה מצד החברה למוצרים תרבותיים יותר, אלא בעיקר למוצרים שפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר, הבינוניות היא לא בתוכניות שאנו רואים אלא בחברה שבה אנו חיים שמקדשת את זה – תמונת המסך היא רק הראי שלנו.
    אין טעם לשנות את התוכניות – יש לשנות את פני החינוך והתרבות של החברה – עולם הרייטינג יתאים עצמו לכך לכשיגיע.

  7. 7 אודי

    היי ליאור, לצערי בארץ עוד לא השתחררנו מתרבות מדורת השבט. אנחנו מרוכזים מסביב ל
    3 תחנות שידור ב TV.
    3 פורטלי אינטרנט
    3 מכלולים לרובה :)
    כך שאל תשכח שאמצעי המדיה הם גם אמצעי החינוך

  8. 8 אור ארנסט

    ליאור, לא התכוונתי לאלטרנטיבה בתכניות טלוויזיה, אלא אלטרנטיבה בחברה שלנו. אם לא מעריכים עבודה קשה, התמדה והצטיינות, ותמיד נותנים העדפה ל"כוכב" עולה (רק בשל היותו חידוש וללא קשר לתוכן שהוא מביא עמו), לא נוצר עומק תרבותי, מה שבסופו של דבר פוגע בחברה כולה על שלל כוכביה

  1. 1 אחריות נולדת » כותבים
    פינגבק על 30th מאי, 2008 ב 13:40

לכתוב תגובה

 


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן