ומעולם המטבח: אופה טוב הוא זה שרוקח הכל בדיוק על פי המידה והכמות, ואילו בשלן טוב נוהג בדיוק הפוך: מעז, אינו צמוד לחוקים, יוצר.
אם תחליפו ביניהם, שני התחומים לא יהיו להיט. כך בעריכה. עריכה לשונית זקוקה לאופה הטוב (עם הצורך בדקדקנות), עריכת תוכן צריכה את הבשלן הטוב (עם נטייה לסוג של שחרור).

אין כמו טיפה רשלנות נונשלנטית, אין כמו פגמים קטנים שהופכים את הכל לקצת יותר טבעי.
אני שונא מושלמות אבל אוהב שהכול עובד פיקס באינטרנט

Ah!

If only this was left untranslated we would have been able to bask in the author's witticisms!

Or was it I that missed?

STET

שלא יובנו דברי שלא כהלכה, הרי התרגום מעולה והרוח הועברה בהצלחה.

יש כאן תחכום דהתחכמות, שכן טוען הבלוגריסט שדבריו אובדים בעריכה (ומכאן בתרגום) והנה הם מובאים לנו בעברית! פרדוקס!

אני מתנצל אם כך, בפני המתרגמת המקסימה (שיתכן ואני מכיר) אם פגעתי – כל פגם שהוא הרי מקורו בשיקול פגום שלי.

סליחה שירי!
:]

אם לא היו תרגומים התרבות היתה נעצרת ויופי רב היה נחסם בפנינו. יש חשיבות למתרגמים מעולים (דוגמת דורי מנור, נניח) ולעורכים מצויניים, כדי שיצליחו להעביר לנו עולם שלם שנסתר מאיתנו (בשל קשיי השפה). גודין התריע בפני אדיקות יתר שמוציאה את הרוח מהמפרשים (שירי, אולי זו כותרת טובה כנגד: "מוציאים את המיץ"..). אבל חיוניותם של אנשי מקצוע טובים שמוסרים לנו הלכי רוח, דיעות ופיוט הכי קרוב שאפשר למקור – הכרחית. פילטרים נמצאים בכל מקום ויהיה זה טפשי לחשוב שאפשר להתקיים בלעדיהם, החכמה לבחור את הפילטר הנכון. ושירי, לדעתי, בדרך להיות אחד כזה…