מעניין מאוד, אור, לגלות שבמקום השני נמצאות המדיות הפרסומיות, ובמקום השלישי יש את התעמולה של היצרן עצמו.

כאשר יש כתבה על מוצר בטלויזיה או בעיתונות הכתובה, בדרך כלל מדובר במלל אשר מסופק על ידי היצרן. ובכל זאת, אנשים מאמינים.

עד שלא שמעתי ממישהו שבאופן אישי הציעו לו לשלם כסף תמורת כתבה "אמיתית" שהיא לא כתבת תדמית, לא האמנתי. פשוט אמרו לו את הדבר הבא: שלם X ש"ח, והעבר אלינו את המלל שאתה רוצה שיופיע בכתבה. הוא שאל אותם אם לא מדובר בכתבת תדמית או כתבה פרסומית, והם הבטיחו לו שמדובר בכתבה לכל דבר ועניין. ושם, היה מדובר בעיתון הארץ, לא באיזה מקומון שכונתי.

יכול להיות, שכאשר רוב האנשים נשאלים על בלוגים בהקשר של חוות דעת, הם חושבים על בלוגים כמו הבלוג התמוה של פיג'ו 308, או "האימאם הנעלם" של מקדונלד'ס. מעניין לציין שהאתר של פיג'ו 308 מופיע רק מקום 5 בתוצאות החיפוש, וזה כאשר מחפשים את השם המפורש שלו:
http://www.peugeot.co.il/blogtour

ובכלל, במקרים רבים יש יותר סיכוי למצוא מידע על מוצרים באתרים של בלוגרים, מאשר באתר היצרן עצמו. כולם מוזמנים לחפש מידע על תאימות של מחשבים ניידים למערכת ההפעלה לינוקס, ולהבין במה מדובר.

שבוע טוב!
דותן

למעט איי שפיות מעטים הפרינט כבר מזמן פשט את הרגל (כתבות ביקורת על אתר תיירות ובסוף המאמר מצוין – הכותבת היתה אורחת באתר וכיוב) גם תור הבלוגרים יבוא. כרגע הבלוגים נמצאים בשלב יותר "נקי" אבל גם תחום זה יסתאב כשהכסף הגדול ייכנס. ולענייננו, מסתבר שכדי לפגוש במאסה לא צריך להיות מתוחכמים, לא צריך להמציא את הגלגל, לא לחדש ולהשתדל, אלא לעבוד בכלים הבסיסיים והפשוטים. המסקנה עגומה אך כנראה מתבקשת. לרוב האנשים לא אכפת מהיכן המידע מגיע, ורק אלו שפועלים אחרת מהמיינסטרים ימצאו את התוכן האיכותי שלהם בכל מקום – גם בפרינט, גם בבלוגרים, גם בבחירת מעגל האנשים שממליצים להם וכן הלאה…