ארכיון פוסטים מהחודש פברואר, 2008

לא מזמן מומחה פיננסי הרצה לי על ניבוי שווקים, מה שאושש אצלי את הידיעה שהכול רנדומאלי ולמעשה אין שום שיטה היכולה לפצח או לחזות התנהגות שווקים.
מדובר בזירות מסחר שונות, כשמידי שנייה מתבצעות בהם עסקאות במיליוני דולרים על ידי מיליוני אנשים ובתדירות גבוהה ביותר.
הזירות כולן מקוונות, ואפשר היה לחשוב שאולי בעזרת מחשב על נוכל לנתח מגמה במהירות שיא ולהמליץ על הפעולה הרצויה. אולם, התיאוריות אינן מתיישבות עם המציאות הגדולה והדינאמית של השוק – ואין שיטה המצליחה לפצח את ניבוי המגמה. התוצאה רק מחדדת את העובדה שהכול מיקרי ומדיד רק בזמן נתון ויחסי.

איך זה מתיישב עם תיאוריות שיווקיות ?
זוכרים את: הספר "נקודת מפנה", של מלקולם גלדוואל, שיצר משנה סדורה ליצירת באזז והנעת טרנדים? הספר הווה את הבסיס ליצירת רשתות חברתיות דרך תיאורית six degree factor והשיווק הויראלי ומאוחר יותר את השיווק מפה לאוזן, וחיזק את התיאוריה של שיווק והפצת מסרים דרך משפיענים או המושג המגוחך – "שגרירי מותג".
ובכן, הגיעה שעתה של תיאוריה זו להיעלם, ולאחרת לקום במקומה. כשהאחרונה, איזה ייאוש, רק מחזקת את הרנדומאליות ואינה מציעה אופק של שליטה או סדר במציאות המורכבת.

"אל תבזבזו זמן בחיפוש אחר משפיענים"
פרופסור Duncan Watts מאוניברסיטת קולומביה טוען בראיון במגזין fast company, שהתוצאה של שיווק דרך משפיענים זניח וגוזל משאבי כסף וזמן. הטיעון המרכזי הוא – שבשוק גדול עם גורמים משתנים, לא ניתן להניע תהליך מורכב הבנוי מרעיון, ומהלך רוח חברתי ותקשורתי, דרך קבוצה קטנה של אנשים, ועדיף להתרכז ולהבין את גורמי ההשפעה, או בתרגום שלי – את תופעת העדר או גורמי ההשפעה של קבוצת אנשים.

DW: First, they should focus less on who people influence and more on how people are influenced. It sounds like just the other side of the same coin, but the difference is important—identifying easily influenced people, and how they are influenced raises different questions, and requires different research design than looking for influentials. Second, they should also think more about networks, and network structure, rather than treating everyone as behaving independently. And third, they should move away from the idea that buzz can be engineered to achieve some prespecified outcome, and get better at measuring and reacting to buzz that arises naturally.”

האירוניה הנובעת ממחקרו של watts מדגישה את העובדה שאם רוצים להפיץ רעיון ולייצר באזז, עדיף להפיץ להמונים. זו כנראה הדרך לאתר את אותם אנשים שהמסר עבורם הוא רלוונטי ולהניע אותם לפעולה. אז מי אמר ? : Mass marketing is dead

Person Duncan Watts

Right click for SmartMenu shortcuts

שיווק מפה לאוזן: הוא שיווק המבוצע במעגלים חברתיים קרובים ותפוצתו מוגבלת.

כוחו : במתן תוקף אישי למסר והשפעתו האפקטיבית על המאזין

חולשתו: במספר המצומצם של מעגלי החברים  

שיווק ויראלי: הוא שיווק המרוכז בתוכן. התוכן הוא שמכיל את הוירוס או ה DNA להפצתו

כוחו: לא צריך לעבוד קשה, המסר מתפשט באופן עצמאי

חולשתו: אין כללים ליצירת תוכן מדבק- זו אמנות

*בפוסט הקרוב- אפרט גישות תאורטיות להפצת התכנים והוויכוח המחקרי המתנהל בארה"ב בנושא

מתוך בלוג חדש בשם Edge Economy של Harvard Business

  1. "פלטפורמה שיווקית"
    סב-טקסט: יש לנו מחשב ואנחנו יכולים לפוצץ אתכם בדואר זבל 

  2. "על ציר הזמן"
    סב-טקסט: נכון שאנחנו מפשלים עכשיו, אבל עם הזמן תשכחו מזה

  3. "פרופילים התנהגותיים"
    סב-טקסט: שיקום אחד שיודע מה אשתו רוצה ממנו 
  4. "אני חי ב-Facebook"
    סב-טקסט: על מי עשו חרם ביסודי?
  5. "בנינו את זה מודולארי"
    סב-טקסט: פעם יכולנו להגיד "האלמנט בפנים"
  6. "חווית משתמש"
    סב-טקסט: ;]
  7. "להעצים"
    סב-טקסט: נגמרו לנו הפעלים התקינים 
  8. "הנעה לפעולה"
    סב-טקסט: משלמים לנו לפי ליד 
  9. "נטוורקינג"
    סב-טקסט: עזוב אותי באמש'ך
  10. שת"פ
    סב-טקסט: איכשהו לא נשלם לך
  11. PUSH
    סב-טקסט: אם לא הולך במוח
     
  12. PULL
    סב-טקסט: תנו לנוח

המסר הנכון, לאדם הנכון, ברגע הנכון – הם אבני היסוד השחוקים של עולם הפרסום הדיגיטאלי.

המסר הנכון- זה ברור , נמצא באחריות המפרסמים והפרסומאים שזזו קדימה והבינו את ייחודיות המדיה הדיגיטאלית ביצירת אינטראקציה ובניית מערכות יחסים.

האדם הנכון - הפתרונות הטכנולוגיים נחלקים לשניים: 1. הפצת תכנים לגולש מזוהה (כשהגולש נרשם בבסיס נתונים) 2. הפצה על בסיס התנהגותי (ללא צורך בזיהוי הגולש, אלא דרך התנהגותו ברשת והסקת מסקנות בדבר תחומי העניין שלו ,כולל טכניקות קונטקסטואליות).

(במבט לאחור ניתן לומר שככל שמאמצי הפרסונאליזציה השתכללו, ועלותם עלתה, כך נשחקה יעילותם, לעומת קמפיין שקנה שטחים בולטים בחשיפה רחבה. זה היה פשוט יותר, טיפש יותר והרבה יותר יעיל).

ברגע הנכון- כשבנגזרת זו גוגל היא זו שלקחה את רוב הקופה, כשהגישה לגולש במהירות תכנים רלוונטיים עבורו.

אבל האם בפתרון של גוגל נמצא הכסף הגדול של הפרסום? התשובה: לא !
גוגל אמנם ענתה על חלק מהבעיה של המפרסמים והפרסומאים, אך עדיין הבעיה המרכזית נותרה בעינה. איך לאתר את קהל המטרה למוצר או שרות חדש? איך ליעל את הפצת המסר? או במילים אחרות: איך לעזאזל אנחנו חוזרים לשליטה?

פרסום במהותו הוא תהליך של הפרעה- תהליך של דחיפת אינפורמציה, כשמתוך ההמון נבנה משפך להטמעת המסר. גוגל הפכה את המשפך ואפשרה לגולש להגדיר ברגע נתון את צרכיו ולהגיש עבורו את הפתרון. המשמעות: גוגל פתרה את נושא התזמון דרך PULL MARKETING

מיקרוסופט ניסתה להילחם במגרש של גוגל ללא הצלחה, ובאחרונה החליטה להרים את הכפפה דרך בניית מגרש אחר, מגרש בו הרגע הנכון אינו רלבנטי.
את הרגע הנכון הם ישאירו לפתרונות של ניידות + מיקום, ואילו את המגרש החדש הם יבנו על עקרונות של הגשת/הפצת התוכן לאדם הנכון.

לכן קראו את הידיעה של מיקרוסופט ויאהו בקונטקסט אחר:
המסר הנכון - רכישת מיקרוסופט את "אטלס" והידוק עולם הפרסום למיקרוסופט,
האדם הנכון - הקואליציה של מיקרוסופט עם פייסבוק והרכישה של מלכת התכנים- יאהו. המשמעות, ידיעת הגולש ותחומי העניין מאפשרים בניית פורמטים וטכנולוגיות פרסום חדשות תוך שליטה על אמצעי ההפצה ומדיה לקהלי מטרה שונים.

יצירת מגרש חדש, מגרש הנותן מענה אמיתי לגולשים, מפרסמים ולפרסומאים - מהווה עבור מיקרוסופט הזדמנות כלכלית אדירה. אז מה הם כמה עשרות מיליארדי דולרים בדרך להגשמת האסטרטגיה הברורה כל כך של בניית מערכת פרסום חכמה המושתתת על שליטה בשטחי מדיה ושליטה באמצעי הפצה חכמים.
מדובר במודל כספי נוסף עבור מיקרוסופט שיעזור לה לשפר את נקודת המגע שלה עם לקוחותיה בעולם משתנה של צריכת תוכנות, תכנים ושירותים.

מלחמת העולם האינטרנטית הופכת לברורה יותר. מיקרוסופט זקוקה למדיה כדי להביא לידי ביטוי את יכולותיה הטכנולוגיות בניהול והפצת תכנים, ואילו גוגל מחדדת את שליטתה במגרש של הרגע הנכון ובונה על שיווק בזמן אמת המבוסס על מיקום ("אנדרואיד" ואולי בהמשך מכשירי קצה).
בשפה השיווקית, גוגל היא יותר ההנעה לפעולה או אולי אפשר להגדיר את נגזרת התקציבים שהיא פונה אליהם כשיווק ומכירות BTL, ואילו ומיקרוסופט תהפוך להיות מענה חכם לפרסום ומיתוג בנגזרת תקציבי ATL

אם אתם לא מסכימים איתי לפחות תסכימו אולי שזה יותר מעניין מווינוגרד :)


ראשי תיבות של:
Really Simple Syndication
(בעברית: סינדיקציה מאוד פשוטה),
תקן בינלאומי להפצת תכנים ברשת האינטרנט. טכנולוגיה המאפשרת
לגולש לקבל את התכנים שהוא בוחר ישירות למחשבו,
ולרכזם בדפדפן או בתוכנה לקריאת חדשות מבלי לבקר באתרים עצמם.

למידע נוסף לחצו כאן