סתם במקרה, במהלך שיטוטי באינטרנט, נתקלתי (או.קי. דאם איט, שוב גיגלתי על עצמי…)  בכתבה שכתבתי ל-Ynet לפני חמש שנים (!)- על למה טיולים משפחתיים יכולים להיגמר באסון. רגע לפני פסח 2008 זה הופך רלוונטי עבורי…

ואחח, מצאתי גם את הימים שהייתי ממש רגזנית ונטולת כל היגיון עסקי (כזה שאומר – הי, נסטלה האלה, יכולים להיות לקוחות פוטנציאליים), ואפילו לקונספציה החמודים זה לא הפריע בשעתו. בכל אופן, היום הייתי מעדנת טיפה. בכל זאת, ליידי…

מה שכן קפץ לי לעין זו התפיסה השמרנית של עצמי – שלא יורדים אל עַם הטוקבקיסטים.
כיוצאת עיתון הארץ וכאחת ששילמו לה לכתוב (שקל למילה), זה היה נראה מזעזע להתערבב בטוקבקים. המאמר השני אמנם היה הצעד החינמי הראשון שלי אבל התנהג כאילו בתשלום. היום הייתי מגיבה לבכור השנון. ללא ספק

קטגוריות: כללי