[...] וסיפור אישי קורע). המחשבה מרוממת נפש (והתייחסתי אליה בפוסט קודם שדיבר על הקשר בין מגפות לחלום האמריקני), אבל גם מסוכנת, [...]

וואוו, דודו, לצייתנות כזו לא ציפיתי.
ה-קשב

אור, אין לי מה להוסיף, אבל הבטחתי להשתתף בדיון.
אז לפרוטוקול: כן, סבבה.
רות.

בתוך הסוואנה יש מינים שונים של חיות . האריה שוכב בשמש כשחבורת
הלביאות יוצאות לצייד וכשהן מביאות את הטרף הן נותנות לו לבחור את החלק שבא לו ,ללעוס אותו ,למלא את כרסו ורק לאחר שמסתלק האדון הן רבות על השיירים.
כפי שאת רואה "מלאכתם של צדיקים ,נעשית בידי אחרים ". כך גם השינוי ב"לקיחת אחריות קולקטבית" לפי אמונתי, ייעשה מעצמו לטובת כולנו ואילו הפוסט הזה יהיה אבן – מצבה למהפך זה .שישה מבקרים שילוו אותו לכל אורך קיומו בעולם ,זה בהחלט הישג לא מבוטל .
כמובן ש"פטור בלא כלום אי אפשר " אז לידיעתך העצים חשובים מאוד להישרדות העולם האקולגי ולכן אני שמח לחבק גם אותם בנוסף ללביאות ..

בל נסחף, אריה, הפוסט שלי והשישה קוראים לא ישנו דבר!
ובכלל, אופטימיות לא מתלבשת עליך יפה, רק שחלילה לא תהפך לאיזה מחבק עצים ;-]

בסופו של יום ,איו לנו ויכוח אמיתי. בוודאי שהמין האנושי התפתח מאז תקופה האבן אבל הגנים עדיין נמצאים בתהליך אבולציוני וטוב שכך (אולי בסוף הנשים ישלטו והגבר יצטרך לשמור על צניעותו..).

אחריות קולקטיבית היא צורך הישרדותי של המין האנושי ובלעדיו הוא לא יוכל להתקיים לאורך זמן ולכן אין ספק שאני אף מחמיר ממך בביקורת על התנהלות התקשורת ותפיסת התרבות החלולה שמובילה ארצות הברית.
אין לי ספק שהיא גם תהיה הראשונה לשלם את המחיר אם לא תשכיל לשנות
ולהשתנות ואני בטוח שכך יקרה,כי זה בסוד קיומה.

צריך להבין ש"החלום האמריקאי" שמייצג תפיסה כלכלית שוויונית יותר (ושלדעתי אין עדיין טוב ממנו בעולם ,על אף שבוודאי יש מה לשפר..)
איננו נושא הדגל של כל ה"רעות החולות " של החברה ,התרבות והתקשורת
אלא להיפך -השיטה הכלכלית הפתוחה תוביל את המהפכה התרבותית כחלק בלתי ניפרד מהישרדותה. כולי תקווה שמאמרך והתגובות שבאו בעיקבותיו יהוו אבן דרך בשינוי חשוב המתבקש לדעת כולנו.

ליאור, אני לא מתכוונת לחוקים נגד אנשים פרטיים, אלא לקבוצות כוח – גופים – שבאין גורם מגביל חזק – יעדיפו להרוויח עוד קצת על חשבוני

למשל, shell מעדיפה להיפטר מפסולת הדלקים שלה באוקיינוס האטלנטי ולשלם קנס של כמה מיליונים מגוחכים – זה הרבה יותר משתלם לה כלכלית!
למשל, חברות מתהדרות בתווית של מזון "100 אחוז אורגני", כשבפועל יש שם בקושי 30 אחוז. למה? כי אין ממש פיקוח.

בשיטת אריה ורטוריקת הסוואנה שלו – מי שיכול להרוויח יותר – ראוי שירוויח כי זה סימן שהוא החזק, השולט, ובראש השרשרת.

ולעניין הפוסט – יותר נעים, כדאי ורווחי לחברה שלנו להתחנף לפפסי ולהאמין למיתוג הבריאות של מקדונלד'ס מאשר להוקיע את הצריכה המרובה והלא בריאה.
וכך גם עם כוכב נולד - יותר אסתטי לדבר על "איזה יופי הנוער מכיר שירים עתיקים" ו"כוכב נולד מחזירה את האנשים לחנויות המוסיקה", מאשר לדבר על המקום שהיא תופסת בחיים והמסרים החלולים שהיא מעבירה.

אור אני לא מאמין ביצירת חוקים שמגבילים אנשים. אני מאמין בלעודד את האנשים הנכונים. הגבלה זה לא פתרון, צריך פשוט לתת את הכלים ליצירה הנכונה.

אריה, אתה עמוק בתפיסה הדארוויניסטית, שיש בה אמת, אבל זכור שיש "קריאות" נוספות של מציאות (בדיוק כמו שהושרשה הגישה הפרוידאנית, אבל לצדה התפתחו גישות נאורות לא פחות).לראות את הטבע ולהשליך על חיינו – זה אפקטיבי עד נקודה מסוימת, אבל מעבר לה היא הופכת לרעילה. נניח, טיעונים נוסח: "הגבר הוא לא מונוגמי, מסכן, אפשרו לו לזיין מהצד, הנה גם הבבונים ככה", או לחלופין, "כסו את עצמכן נשים ברעלות כי הגבר ממש מתגרה מהר" – לא ממש מועילים (אלא לקבוצה מסוימת).
בקיצור, תרבות אנושית – היא זירה נוספת, שיש בה גם את חוקי הסוואנה אבל יש בה יותר. שהחזק ישלוט, זה בסדר, אבל שיביא בחשבון שכשהוא שולט על אנשים ומשאבים – הם יגמרו בסופו של דבר, ולכן שליטה זה אומר אחריות. וכדי שתהיה אחריות צריך חוקים וגבולות ברורים.

בצעירותה של המדינה, כשנחשבנו עם הספר, רב המכר היה של פרוסט ולא של רם אורן. רובם כמובן רק רכשו ולא קראו, אבל – הסביבה החברתית – הכתיבה את ההתנהגות. אז אולי תרבות העדר היא יצירה טבעית אבל התכנים שהעדר צורך – היא יצירה תרבותית-מלאכותית.

ודוגמה נוספת, במחקרי התנהגות רואים שאנשים נוטים ללכלך את סביבתם כשמסביב מוזנח, ולהקפיד על ניקיון במקומות מסודרים. אז העדר מלוכלך או נקי? העדר פועל על פי תכתיב חיצוני. גם אם הוא ברברי הוא ירסן את עצמו, בדיוק כמו שגברי המערב למדו לכבוש את יצרם מול בחורות עם גופיות
וידידי, עם המעשים נמשכים הלבבות, כדברי חז"ל.

אל מה אתם מדברים ?
תראו את המציאות הקרובה בסוואנה המקומית.
המחסור באיזונים ( אלטרנטיבות לגיטמיות ) יוצר וואקום
ומי נשאב לוואקום- כן, הצבועים- הם באמת מגיעים כקבוצה כוחנית
המאמצת לחיקה, חוקי מוסר חדשים: כמו למשל- "משתמטים לא יגויסו למערך כוח העובדים שלנו….."

האם זה תפקידם ?
האם זה לא תפקיד שיועד למדינה ומוסדותיה שאמורים להיות חפים מאינטרסים.
הצדקנות המזויפת, יוצרת חרב פיפיות עבור החברות"החזקות" ולכן המהלך יתמסמס לו במהרה.
זה קורה כשאין הבנה, ואין הבנה נוצרת מראיה חד ממדית ומחסור בדיון אינטלקטואלי פתוח.