האם הנעה לפעולה בעולם האנלוגי דומה לעולם הדיגיטאלי ?
בעולם הספרים, לדוגמה, אנו קונים ספר או משאילים אותו (ואם אהבנו גם ממליצים לחבר), בעולם צריכת התוכן האינטרנטי – אנו מעבירים הלאה תוכן שנגע בנו. עם בריאת הספר מתחיל מסע שיווק בעזרת יחסי ציבור, קמפיין פרסום, ותצוגה בולטת בנקודות המכירה. המקבילה האינטרנטית לבולטות תהיה דרך קמפיין, כתבות יח"צ וניסיונות ליצירת באז.בשני העולמות אנו נחשפים לבשורה החדשה ((windows shopping. אבל מה זה עושה לנו, בעצם ? בעולם הספרים: אם הסופר ידוע ויש לו גרעין קשה של קוראים המהדורה הראשונה המונה בין 2000-5000 ספרים תימכר לאיטה. בעולם האינטרנטי: גם אם המותג לא ידוע תגיעו לחשיפה מרשימה של הקמפיין.ובכל זאת, איך יוצאים מכאן אל הנעה לפעולה ? איך מתחיל התהליך המשפיע על קבלת ההחלטה לצריכת המוצר/שירות ? אם נחזור לעולם הספרים: ספר לא טוב לא יימכר, ולא יעזרו פרסום, יחסי ציבור או קד"ם. המכירות יעצרו והספר יעלם מהמדף אל תהומות הנשייה. גם בעולם האינטרנטי, בסיומו של הקמפיין, התוכן יעלם ורק אלוהי גוגל יצליחו להקימו לתחייה…המשוואה פשוטה והחוקים אחידים.
אבל לא חבל ? הרי קמפיין אינטרנטי לא סובל משטח מדף או תצוגה מוגבלת, הוא יכול לחיות
"בנצח היחסי" (ופה כמובן נכנסים מושגים כמו שיווק מפה לאוזן וה-long tail). לכן בואו נחזור אל הבסיס: תוכן טוב הוא תוכן חי. לא כמושג של rich mediaאלה כמושג של enrich us הוא מתקיים כך בעולם הספרים (בהשקעה כספית בבולטות עד ליצירת מאסה קריטית של כ 10,000 עותקים ומשם לעולם רבי המכר של 20,000 – 100,000 ספרים ואף יותר), ובטח מתקיים בעולם האינטרנטי שבנוי בבסיסו מכלי הפצה ושיתוף.אם התוכן טוב ורלוונטי עבורכם – אז לא צריך להתאמץ כל כך, לא צריך להמשיך לרכוש מדיה, הכול יקרה באופן טבעי. על השאלה איך לעשות תוכן טוב להוליווד ולעמוס עוז הפתרונים. על השאלה מה תפקיד סוכנות הפרסום, נשיב בעוד אנלוגיה – תפקידה לעבור מהטסה ידנית של מטוס אל מנגנוני הטייס אוטומטי.
תוכן טוב – צריך שיוגדר כתוכן טוב. כמו אוכל שהיחס אליו משתנה בהתאם למסעדה בה אתה אוכל או ציור ששמו עליו תו תקן של איכות (גלריה מוכרת) או שהוא נמכר ברחוב (נחלת בנימין?). לכן, הקריאה שחומר טוב יצוף ויתקיים בלי בעיות היא לא רק שלא מדוייקת היא אופטימית מיסודה שלא לומר מוטעית. יש להשקיע כסף במיתוג ובסימון – ורק אז יש זכות קיום (בהנחה כמובן שהחומר אכן טוב).
אתה יודע כמה ספרים מצוינים החמצת כי חשבת לתומך שאם הם היו טובים היית שומע עליהם?
האם אתה יודע כמה זבל קראת באצטלה של ספרות טובה כי מנחם פרי החליט?
בחורצ'יק, אל תמהר לסגור את הארנק!
מיס פיגי היקרה,
העולם השתנה, הנוסטלגיה שייכת למשרדי פרסום ומיתוג שקראו לעצמם : קרמיט, פיגי, גונזו ושו"ת
היום אין נותן חותם בלעדי
היום יש את חוכמת ההמונים- דירוגי תוכן והצפה לראש הדף של התכנים הנצפים ביותר, או המדורגים ביותר…
ואם את לא סומכת על ההמונים, אז בקלות תמצאי לך את קבוצת היחוס שלך לקבלת המלצות
אני פשוט לא מאמין שאני מתכתב עם חזרזירונת – מי את מיז פיגי ?
חכמת המונים? האם אתה מתכוון לחכמת המוני אירופה במלחמת העולם השניה? האם אתה מתכוון לחכמת המונים שמעלה ריטיניג של ריאליטי'ס כי היא מעדיפה טמטום וסבל הזולת על פני תסריט ומשחק מקצועי? את רם אורן קראו יותר מאת מרסל פרוסט, אז המסקנה היא ש..? יותר עותקים של אבבא נמכרו מדיוויד בואי, "חברים" הוכתרה כמוצלחת יותר מ"סינפלד" או "לארי סנדרס", ומלרוז פלייס זכתה בגביע… אין חכמת המונים יש בורות המונים. אתה כנראה מרוויח מהם ולכן אתה מכתיר להם כתרים אבל האמת היא שמה שאתה אומר – הבינוניות שולטת, אני לא בעניין של לחנך אז יאללה בוא נעשה על הגב של המאסה כסף…וגם ניתן להם ממתק, נקרא להם 'חכמים', שירגישו טוב.
חכמת המונים היא עוד טרנד בשרשרת.
להמונים אף פעם לא היה מה לומר ועכשיו הם עושים זאת בכמויות בטוקבקים, פורומום ובלוגים
נכון שהם מוצאים קהילות אבל זה לא אמור להיות קשה.
נכון, גם מעגלים איכותיים נוצרים כי במאסה יש מיעוט מכל דבר
ונכון, ממיליון בחירות מטומטמות הם גם פוגעים לפעמים בול
בקיצור, נניח שספר איכותי יצא לאור הוא צריך להיות מקודם במעגלים איכותיים כי המשתתפים שלו תמיד ירצו לקבוע עמדה ביחס לדמות ההתייחסות שלהם. הם נעזרים במובילי דעה, באנשים שיש להם מה להגיד ואז נעים לעבר הפעולה (בה אתה חושק).
אני מסכימה שלא צריך להתאמץ כל כך , אבל בהחלט צריך לעשות פרסום ממוקד ויעיל (גם הלונג טייל צריך להתקיים ממשהו..) כדי למקסם את אפשרויות הרכישה של ספר איכותי ולא לעזוב אותו בתואנה שהוא ידאג לעצמו…
ולסיכום, ידידי, שחושב שהעולם השתנה וכל מה שמריח מהעבר צריך למות – כמיס פיגי אומר לך שני דברים: 1. אין עבר, הווה, עתיד. יש רק השלכות, פרשנויות. ותנודות שחוזרות על עצמן 2. האליטה נשארה אליטה רק שכעת להמונים הרבה יותר נוח – הם לא רואים אותה
מיס פיגי , זה בוקר קשה…. לקוחות מעצבנים שלא יודעים שהאג'נדה שלהם כבר לא מעניינת
ועכשיו את באה ועם K400 משמידה כל שריד לאופטימיות, להשתנות ותקווה לעתיד וירטואלי טוב יותר
נו באמת, תבחני את עצמך
ואפילו אם תעשי את זה במימד הסייברספייסי – אז למידע ידע ותודעה יש היום פרוטוקול HTTP
כלומר גם שהכל מבורדק יותר או אפילו כאותי - עדיין יש תבנית והביטס אנד בייטס, מצליחים לנוע ממקום למקום תוך ניהול עצמי
זה מאוד דומה למציאות ובשיקוף האינטרנטי יש רק האצת תהליכים
לכן היאוש שלך הוא יאוש קיומי – המתעצם מהבנת המורכבות
את צריכה להיות מעודדת מ"העולם החדש" שנוצר. זה עולם שקל יהיה בו למצוא את התאום שלך או את קבוצת ההתיחסות שלך.
תכנים איכותיים או תכנים חתרנים ינועו מהר יותר למרכז , התחדשות תמידית תהיה התוצאה הישירה של ההאצה
נכון שלתופעות אמיתיות לא יהיה את זמן ההבשלה הדרוש – אבל היצירה וההתחדשות יגדלו פה דור שסוחר במידע וידע
רק לסיום – דברת קצת גורף – האם את לא זוכרת איך טרנטינו פרץ עם סרט דל תקציב
אז מה אם זה לקח למיינסטרים 5 שנים לאמץ אותו ועכשיו זה יקח רק שנה. זה לא משנה את העובדה שהוא מוכשר ואיכותי
לההאצה אין רק חסרונות – יש גם יתרונות בצורת חסמים חדשים הנוצרים מהצפיפות
גם במימד הוירטואלי נצטרך סקילס כדי לבלוט- והדגש הוא על כשרון ולא על כסף
אל תתיאשי לא כולם חזירים שם בחוץ
אני באמת מעודדת מהעולם הזה שנוצר אבל לא מהסיבות שאתה מציין.
ובכל זאת, לא אתכחש יש משהו יפה באופטימיות שלך.אני נכנעת, ידידי, אבל אל תתבלבל – המהפכה אולי משתוללת לה בחוץ, אבל הסיאוב מכרסם בכל פה…
אני, מיס פיגי, חזירה
אולי בכל זאת תשתפי את קהל קוראינו העצום בסיבות לאופטימיות שלך
הדיר גדול יותר
אם התוכן הטוב הוא התוכן החי , כדאי לרכז מאמץ בטיוב התוכן לא?
ואז נשארת השאלה אם תוכן שמתחבר בסוף למותג עדיין יעניין מישהו
וגם , אולי כדאי שהמתוגים ידברו ישיר ולא מסביב / באמצעות / במשתמע / מסביב ל"אלק תכנים"?!
שי . מותגים הם כבר מזמן לא מוצרים
אז על מה תדבר ישיר ?
אני מסכים איתך לגבי מוצרים שהם לא מותגים
אני גם מסכים אתך לגבי תחושת הגועל נפש הכללית