"בכל דור ודור יש פירוש חדש על יציאת מצרים, ולא רק בכל דור אלא בכל אדם יש נקודה של חירות, שהיא פירוש ליציאת מצרים. ואת הנקודה הזו יכול לברר רק כל אדם לעצמו". הציטוט ממקור לא ידוע (לנו) אך אין זה מפחית מיופיו.

פעם בשנה, ישנה קריאה לעשות בדק בית יסודי, לבחון, להאיר פינות אפלות, לברר היכן אנו כבולים, מהם המעצורים, ולמה אנו תקועים. לשאול: האם אנו שבויים בקונספציות שאבד עליהן הקלח, האם אנו סוחבים מנטרות שנשרו בשלכת הקודמת, או שמא מחזיקים בעקרונות שאינם רלוונטיים לנו עוד?

פעם בשנה (ציווי מגבוה), שעלינו לבדוק את חיי העבדות שלנו עם המלצה גורפת לשחרור.

יציאת מצרים, התחילה עם יציאה מגבולות של ממלכת עבדות ועוני רוחני (הבשר היה בשפע..) המשכה בחריגה מגבולות חוקי הטבע עם צליחת ים סוף, ושיאה התבטא במעמד הר סיני, כשהאדם יצא מגבולות עצמו וחרג מהסופי, מהמוגבל, מתפישה שכלית וחושית – אל הנשגב, אל האין, אל החירות המוחלטת. כמובן שלא הורשנו להישאר בחוויה הזו אחרת הינו נגרפים באינסוף ומתבטלים בו, אבל בכל זאת זכינו לרגע של הארה.

ישנם האומרים כי בכל שנה בעת הזו יש לאדם סיכוי לחזור ולהשתחרר מנטאלית ופיסית מהכבלים הבלתי נראים של הקיום האנושי ולהיחשף ל"יש" ול"אין" – בו זמנית ועל-זמנית. בהחלט זמן מצוין לפסוח מעל המשוכות ולהתקדם לעבר חופש היצירה והעשייה שאנו תמיד מייחלים לעצמנו.

פיסיקת הקוואנטים כבר הצטרפה, המהפכה הקיברנטית טרפה את הקלפים, ומה אתכם?

חג חירות שמח

תגובה אחת   קטגוריות: אירועים, חברה ו כללי

אנחנו גאים להציג עבודת וידאו מעולה של המעצב האהוב עלינו, מר אמיתי גלעד,
סטודנט במגמה לתקשורת חזותית בבצלאל.
שם העבודה: מגפה

אמיתי, אוהבים אותך ב-feelternet!

3 תגובות   קטגוריות: וידאו, חברה ו כללי

האם הנעה לפעולה בעולם האנלוגי דומה לעולם הדיגיטאלי ?

בעולם הספרים, לדוגמה, אנו קונים ספר או משאילים אותו (ואם אהבנו גם ממליצים לחבר), בעולם צריכת התוכן האינטרנטי – אנו מעבירים הלאה תוכן שנגע בנו. עם בריאת הספר מתחיל מסע שיווק בעזרת יחסי ציבור, קמפיין פרסום, ותצוגה בולטת בנקודות המכירה. המקבילה האינטרנטית לבולטות תהיה דרך קמפיין, כתבות יח"צ וניסיונות ליצירת באז.בשני העולמות אנו נחשפים לבשורה החדשה ((windows shopping. אבל מה זה עושה לנו, בעצם ? בעולם הספרים: אם הסופר ידוע ויש לו גרעין קשה של קוראים המהדורה הראשונה המונה בין 2000-5000 ספרים תימכר לאיטה. בעולם האינטרנטי: גם אם המותג לא ידוע תגיעו לחשיפה מרשימה של הקמפיין.ובכל זאת, איך יוצאים מכאן אל הנעה לפעולה ? איך מתחיל התהליך המשפיע על קבלת ההחלטה לצריכת המוצר/שירות ? אם נחזור לעולם הספרים: ספר לא טוב לא יימכר, ולא יעזרו פרסום, יחסי ציבור או קד"ם. המכירות יעצרו והספר יעלם מהמדף אל תהומות הנשייה. גם בעולם האינטרנטי, בסיומו של הקמפיין, התוכן יעלם ורק אלוהי גוגל יצליחו להקימו לתחייה…המשוואה פשוטה והחוקים אחידים.

אבל לא חבל ? הרי קמפיין אינטרנטי לא סובל משטח מדף או תצוגה מוגבלת, הוא יכול לחיות
"בנצח היחסי" (ופה כמובן נכנסים מושגים כמו שיווק מפה לאוזן וה-long tail). לכן בואו נחזור אל הבסיס: תוכן טוב הוא תוכן חי. לא כמושג של rich mediaאלה כמושג של enrich us הוא מתקיים כך בעולם הספרים (בהשקעה כספית בבולטות עד ליצירת מאסה קריטית של כ 10,000 עותקים ומשם לעולם רבי המכר של 20,000 – 100,000 ספרים ואף יותר), ובטח מתקיים בעולם האינטרנטי שבנוי בבסיסו מכלי הפצה ושיתוף.אם התוכן טוב ורלוונטי עבורכם – אז לא צריך להתאמץ כל כך, לא צריך להמשיך לרכוש מדיה, הכול יקרה באופן טבעי. על השאלה איך לעשות תוכן טוב להוליווד ולעמוס עוז הפתרונים. על השאלה מה תפקיד סוכנות הפרסום, נשיב בעוד אנלוגיה – תפקידה לעבור מהטסה ידנית של מטוס אל מנגנוני הטייס אוטומטי.

9 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0, ווידג'ט, חברה, כללי, סלולאר, פרסום ו שיווק

הפרסונליזיציה בעידן ה web 2.0 הפכה להיות יותר קסטומיזציה כלומר, הגולש מגדיר את התכנים המועדפים עליו וצורך אותם בפידרים שונים ( אני משתמש ב netvibes - bloglines )

היומרות הטכנולוגיות של הפרסונליזציה לא נעלמו – תפקיד הפרסונליזציה הוא לנבא את הצעד הבא של הגולש, דרך התאמת תכנים/מבצעים או הנעה לפעולה. לפני מספר שנים התבססו מערכות הפרסונליזציה על הנחת יסוד שהגולשים הם פאסיביים ומיליארדי דולרים נשפכו על פיתוח אלגוריתמים ורשתות מעקב והפצה של תכנים. התוצאות לא הצדיקו את המאמץ וכך נקברו להם סיסמאות העבר: "המסר הנכון, לאדם הנכון, ברגע הנכון".

אבל בכל זאת הווב 2 נתן אופק למפתחי הפרסונאליזציה – הקונספט שעמד על הפרק היה: תיוג. וכשמתייגים לפרטים מקבלים תוצאות יפות ב Pandora וכשהגולשים מתייגים מקבלים תוצאות יפות ב flikcr , de.icio.us digg spotback ועוד – אתרים אלו מציפים מידע חדש לגולש ומדרגים גם את הפופולאריות של המידע, כך שהפרסונאליזציה הפכה להיות גם כלי לגילוי תכנים חדשים במעמקי הרשת.

מה היא פרסונאליזציה אם לא רלוונטיות – רלוונטיות כמכנה משותף לסטאטוס, לדמוגרפיה ולקונטקסט.

אני עכשיו מתעניין ברטרו ומחר בעתידנות – האם ניתן להסיק מסקנה גורפת וקבועה לגבי ? היום אני צורך תכנים עבור ילדי ומחר עבור אשתי – אני ילד ? גבר/אישה ? גם אם אני גולש מזוהה עם טופס פרטים עשיר – האם ניתן לייצר עבורי מסקנה או לתייג אותי ?

אז בכל זאת, מה עושים כדי לשפר רלוונטיות ?: בונים לגולש פרופיל דינאמי – פרופיל הנכון לזמן קצוב ועם יכולת להתעדכן ולהשתנות. הגולש "נשפט" על סמך התנהגותו / השימוש בתקשורת, על מה הקליק, ומה תחום העניין שלו כרגע. זה נכון למערכות סגורות כמו אתרים או רשת אתרים, אפליקציות, ודואר אלקטרוני הנתונות לתיוג, מעקב והתאמת תכנים דינאמית.

כל אלה שעדיין מנסים להכיר את לקוחותיהם דרך כרייה בבסיס הנתונים – אתם איטיים – המידע משתנה במהירות ואין לכם את שכבת העומק הנוספת להכרת הצרכים המשתנים של לקוחותיכם.

השילוב של כל האמצעים יכול להיות אפקטיבי עבור המשווקים ורלוונטי עבור הגולשים. רלוונטיות התורמת למותג דרך העשרת תחומי העניין האישיים, הגברת המעורבות וההפצה מפה לאוזן.

בפוסט הבא נרחיב על שיטות להמלצה על מוצרים או שירותים בהתאמה אישית כמו באמזון או כמו של סטארט אפ ישראלי Sophia solutions ורשתות חברתיות היודעות לנפות את המוץ ולהציף תכנים איכותיים לחברים או לקהילה – peer 2 peer

9 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0 ו זהות

זוכרים את המשחק שרוב הבנות קיוו ל"אמת" (נכון שאתה..) ורוב הבנים קיוו ל "חובה" (כל משימת התאבדות – הולך!). בבסיסו של המשחק עמד עקרון אחד. מלבד שעשוע חברתי – הוא חשף את המאווים הכמוסים. במעגל המכושף, בו ידעו את מי דנה אוהבת (ושלחו אותם ל-"7 דקות בגן עדן" ) – היה אפשר להציג את התחושות האמיתיות. היה מותר לסרס קצת יותר את הטכנו-נרד שבסביבה, והיה אפשר לעשות עוד סיבוב נשיקות על מלכת הכיתה… אבל איך שלא תסתכלו על זה – זה היה אמיתי! וידענו את זה.

החוכמה הזו לא נטשה אותנו. אנחנו יודעים מתי משחקים אתנו ואנחנו יודעים מהי האמת. לכן, כשלמוצר אנמי מגיע מיתוג סקסי או מוצר שמרני משווק באריזה מהפכנית – זה מקומם אפילו מבלי שניתן את הדעת על כך. תקראו לזה אינסטינקט צרוף… אבל כשמוכרים לנו סיפור ללא כל קשר למוצר זה מרגיש מודבק כמו פאת שיער חיונית על ראשו של גבר מקשיש (ויקום זה שלא נרתע כשהוא נתקל באחת כזו…).

העיקרון פשוט: כשהתבקשנו לנשק את המנוזל של הכיתה, כולם ידעו שקיבלנו "עונש", וכשהתבקשנו לנשק את השווה של הכיתה, כולם ידעו שקיבלנו "פרס". ככה זה עובד. ועל אותו מודל: אם יש לכם חננה מוצר (לא בושה) – תנו לנו משימה, אם המוצר הוא cool-super – תנו לנו נשיקה. אל תבלבלו בין השניים (אנחנו הרי ממילא לא עושים זאת…). אז אכן, סיפור זה כל הבידול אבל יש לדייק – סיפור אמיתי זה כל הסיפור.

ולסיום:

הערת אזהרה (לחברות): אל תתפתו. הביטו היטב בחברה ובמוצר שלכם. דעו מי אתם.

הערה בטאבו (לפרסומאים): דעו לאן אתם הולכים, ואל תדביקו לנו בוּסות במקום שלא צריך.

הערת שוליים: הפוסט הזה לא כולל את אותן חברות שיכולות להזרים כל כך הרבה כסף עד שהן יוצרות מציאות ובסוף אף גורמות לנו להאמין, שגם, נניח, יופלה (חרא מוצר, בואו נודה) זה בעצם fun-fun-fun וטעים בטיRוף.

5 תגובות   קטגוריות: אינטרנט, ווב2.0, זהות, חברה, פרסום ו שיווק